בן שפרמן נולד בשנת 1896 בבזל, שוויץ, למשפחה שהגיעה לשוויץ בראשית המאה ה – 19 ממזרח פרוסיה (קניגסברג). המשפחה עסקה בתעשייה, בכימיקלים, ברוקחות ובתחומים דומים. כמו כן עסקה גם בפלסטיק עם תחילת פיתוחו.
משפחת שפרמן הייתה פעילה בראשית פיתוחו של ענף החשמל במזרח התיכון, לרבות במצרים ובארץ ישראל (Palestine Electric Company).
בראשית חייו המקצועיים היה בן שפרמן פעיל בשילוח ימי (German Levant Line), בבנקאות (לרבות אגודה ארצישראלית בע"מ, לימים – בנק אגוד) ובייצור נייר. הוא היה פעיל בראשיתה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים וברכישת קרקעות מבעלים ערביים וטורקיים (יערות הכרמל, קרית אתא, פרדסים בפרדס חנה) שרובן הולאמו על ידי המדינה עם היווסדה.
בן שפרמן היה פעיל בייצור יהלומים בארץ ישראל משנת 1942, כשותף של אשר דסקל במפעל יהלומים בנתניה. הוא היה הבעלים של טרוסט יהלומים בע"מ – בית חרושת ליהלומים במגרשי התערוכה, תל אביב.
בן שפרמן עסק בפעילות ציבורית מראשית דרכו בענף היהלומים הארצישראלי. הוא היה חבר במועדון היהלומים הישראלי וכיהן כנשיא הראשון של "אגוד אקספורטרים ליהלומים מלוטשים בארץ ישראל", שקם מכוח חוק מנדטורי כארגון עבור יצואני היהלומים. הוא התפטר מתפקיד זה ב – 1946, כאשר נבחר לכהן כנשיא הראשון של בורסת היהלומים א"י, שפעל להקמתה.
כיהן כנשיא הבורסה עד שנת 1951 ובשנת 1952 היגר לקנדה ומאז חילק את זמנו בין קנדה למדינת הולדתו – שוויץ. במהלך חייו בקנדה עסק בפעילויות שונות, לרבות נדל"ן והשקעות בתחנות כוח חשמליות.
בן שפרמן נפטר בשנת 1974 במונטריאול, קנדה.
מתוך הספר "היהלום שבכתר" מאת שירה עמי
