בית"ר שמשון זכתה בגביע

הסינדרלה של גביע המדינה זכתה בטורניר לזכר נשיא הכבוד של בורסת היהלומים, משה שניצר ז"ל. בטורניר נכחו מאות חברי בורסה והנשיא אבי פז אמר במהלך הטורניר כי "את משה שניצר ניתן להגדיר בעזרת שתי מילים בלבד - "ענק שבענקים".

טורניר הכדורגל הראשון לזכרו של נשיא הכבוד המיתולוגי של הבורסה, משה שניצר ז"ל,  נערך באווירה חגיגית באולם זיסמו ברמת גן. חברי הבורסה הרבים, שמילאו את האולם מפה לפה זכו לחוויה מרגשת (כשצפו בסרט לזכרו של הנשיא המיתולוגי), לחוויה הומוריסטית (כשצפו בהתמודדות בין ותיקי הבורסה להנהלת הבורסה) ולחוויה ספורטיבית (במהלך המשחק שנערך בין קבוצת בית"ר שמשון לנבחרת הבורסה).

אבי פז בירך את הנוכחים והודה למארגן הטורניר מנשה כהן. פז אמר כי הוא "משה היה חובב ספורט מושבע וכי הוא שמח מאד על כך שהבורסה מציינת את זכרו בטורניר שיש בו שילוב מקסים של ספורט מצד אחד ושל עשייה למען הקהילה מצד שני". פז גם קידם בברכה את ילדי נווה יהודה שהשתתפו בטורניר וציין כי הוא גאה על כך שהבורסה מאמצת אותם מזה שנים רבות והבטיח להם כי הברית בינם לבין הבורסה אינה ניתנת לניתוק.

ראש עיריית רמת גן, צבי בר, שהעניק לטורניר את חסותו בירך את הנוכחים בקצרה ושמואל שניצר, נשיא הכבוד של הבורסה ובנו של משה ז"ל ציין בסיפוק רב כי הוא "בטוח שאביו היה מאושר מאד להיות נוכח בארוע הזה מכיוון שהוא מאחד את שתי אהבותיו הגדולות ביותר - יהלומים וכדורגל". שניצר הודה לבורסה ולנשיא אבי פז על הכבוד הגדול שהם מעניקים לאביו וציין כי הדבר מרגש אותו ביותר.

אחותו של שמואל, אתי שניצר נאמן, דיברה אף היא בשם המשפחה והודתה לבורסה על היושמה לקיים את הטורניר לזכרו של אביה ואת

את הארוע כיבדו בנוכחותם בכירי ענף היהלומים, אנשי ספורט בכירים ואישי ציבור וביניהם נגיד בנק ישראל לשעבר הפרופסור יעקב פרנקל.

רגעי השיא המרגשים של הארוע נרשמו כאשר כל הצופים עמדו כאיש אחד בדקת דומיה לזכרו של שניצר ולאחר מכן צפו בסרט מרגש בו  הוצגו תמונות מחייו של האיש והאגדה.  

הארוע, שהונחה על ידי איש הספורט אבי מלר,  נפתח במשחק מוקדם בין קבוצת גדנ"ע ת"א לקבוצת הנערים של כפר הילדים נווה יהודה אותו שפט השופט אסף קינן (כמו גם את שאר המשחקים). 

ילדי נווה יהודה אותם מאמצת בורסת היהלומים משה שנים רבות הפגינו יכולת ספורטיבית מרשימה ושיחקו לאורך כל המשחק כשווים מול שווים מול קבוצת גדנ"ע ת"א והמחצית הראשונה הסתיימה בתוצאה 1:0 לזכות הקבוצה מת"א.

חברי הבורסה עודדו את נערי נווה יהודה ועם פתיחת המחצית השנייה החל לחץ מאסיבי של שחקני נווה יהודה על שער קבוצת גדנ"ע. ככל שדקות המשחק נקפו נראה היה כי שער השיוויון מרחף בחלל האוויר אך השער נפל דווקא בצידו השני של המגרש והמשחק הסתיים בתוצאה 2:0 לזכות גדנ"ע ת"א.

את בעיטת הפתיחה של המשחק בעט אבי פז שענד את סרט הקפטן של קבוצת ההנהלה. לאחר בעיטה זו חזו הצופים במשחק חד צדדי כאשר ותיקי הבורסה עושים במגרש ככל העולה על רוחם. שי שניצר, הנכד של משה כבש שלושער ונבחר לשחקן המצטיין של המשחק.

במחצית השנייה עלו מן הספסל יאיר כהן והמפקח על היהלומים שמואל מרדכי ונראה היה שהקבוצה עושה מאמצים לחזור למשחק אך כל נסיונותיה עלו בתוהו. גם נסיונותיהם של גידי דמתי (שחקן העבר של שמשון ת"א) וקיש רומנו (כוכב בית"ר ת"א בעבר) שחיזקו את קבוצת ההנהלה עלו בתוהו.

דווקא כשנראה היה שידו של שוער הותיקים, אילן סמואל (שהפגין משחק מצויין) תהיה תמיד על העליונה הצליח קיש רומנו להבקיע שער ניחומים לזכות ההנהלה והמשחק הסתיים בתוצא 6:1 לותיקים.

בית"ר שמשון לוקחת את הגביע
במשחק המרכזי התמודדה קבוצת הבורסה של מנש כהן מול הסינדרלה של משחקי גביע המדינה, קבוצת בית"ר שמשון ת"א. רגע לפני שריקת הפתיחה בישר המנחה, אבי מלר כי קבוצת בית"ר שמשון ת"א הוגרלה לשחק במשחק רבע גמר גביע המדינהמול עירוני קריית שמונה.

נראה כי תוצאות ההגרלה הכניסו רוח לחימה בשחקני בית"ר, שפתחו את המשחק היטב הפגינו עליונות ועלו ליתרון מוקדם משער מרהיב 1:0. שחקניו של מנש כהן חזרו למשחק, הם תקפו את שער בית"ר גלים גלים ורק הצלות מרהיבות של שוער בית"ר מנעו שיוויון.

עם פתיחת המחצית השנייה עלתה בית"ר ליתרון 2:0 אך שחקניו של כהן הגיבו מהר וחזרו למשחק עם שער מצמק 2:1. הדקות האחרונות של המשחק היו שייכות כולן לסינדרלה של שמוליק שניצר שהשתלטה על שדה המגרש, כבשה עוד שני שערים וסיימה את המשחק בניצחון משכנע 4:1. הגביע של בית"ר.

 

 

תחילתה של מסורת
כשנדמו קולות הניצחון קיבל קפטן בית"ר את הגביע מידיה של חנה גרטלר (בתו של משה שניצר ז"ל) ומנכדיה. הוא הניף אותו בשמחה ובגאווה, אולי כהכנה לדבר האמיתי - גביע המדינה. 

הטורניר הראשון לזכרו של משה שניצר ז"ל הסתיים בהצלחה. חברי ההנהלה כבר חזרו והחליפו את בגדי הספורט בחליפות והקהל החל להתפזר או אט. בקהל הורגשה כבר תחושה של ציפייה לטורניר הבא שיערך בעוד שנה בדיוק. 

אט אט עזבו הצופים ובדרכם נפרדו שוב מהאיש שהיה אהוב עליהם כל כך. מי שנשאר אחרון באולם יכול היה להרגיש באופן מוחשי ביותר כי רוחו של שניצר ז"ל, רוח החזון והניצחון, אכן שרתה על האולם וכמו שאמר בנו - הוא גם כנראה מאד מאד נהנה...   

 

לתמונות מהטורניר לחץ כאן