|
ראשי ענף היהלומים הישראלי ובכירים
בבנקים הגדולים צפויים להיפגש היום לדון בהשלכות המשבר הפיננסי העולמי על תיק
האשראי של הענף. בבורסת היהלומים ברמת גן העריכו כי הבנקים יידרשו לצמצם את האשראי
לענף בכ-10%, ולהעלות ריבית.
"הבנקים הגדולים מתחילים לדבר אתנו על צמצום אשראי", אמר מוטי גנץ, נשיא התאחדות תעשייני היהלומים, ל-TheMarker. "אם זה יקרה, יהיה לנו קשה לגייס כסף. אני אומר להם שזה הזמן להראות שהם מאמינים בנו ולתת לנו יותר", הוסיף. גנץ העריך כי צמצום מסגרות אשראי ליהלומנים עלול לגרום למי שאינו ערוך לכך למכור בחיפזון יהלומים גם במחיר נמוך מזה שניתן לקבל במכירה רגילה. לדבריו, "אנשים שלא מוכנים לזה ימכרו מתחת למחיר, וזה יתחיל לגלגל כדור שלג. למה להרוג אותנו לפני שאנחנו בבעיה?" "הבנקים מחפשים נזילות, וקל להם למצוא
אותה ביהלומים", אמר גנץ. גנץ סבור כי הבנקים יתקשו לצמצם אשראי לאנשי נדל"ן,
מכיוון שהעסקים בענף זה פחות נזילים - ולכן הם פונים ליהלומנים. "הבנתי שהבנקים
רוצים לצמצם את החשיפה לענף היהלומים, אבל במקרה שלנו, הם מחפשים את הכסף לא איפה
שאיבדו אותו, אלא מתחת לפנס", הוסיף.
"לא יותר מחצי
טייקון"
לדברי גנץ, החוב של הענף למערכת הבנקאות
הוא 2.5 מיליארד דולר, "שזה אולי חצי ממה שחברה בורסאית גדולה חייבת באג"חים שלה",
אך המסחר בענף מגלגל 25 מיליארד דולר בשנה. "לא הנפקנו, לא איג"חנו ולא מינפנו את
עצמנו. לא היתה בענף ספקולציה בשום וריאציה. הוכחנו שיש לנו עסק סולידי שצומח יפה,
שאנחנו אחראים לכל העסקים שלנו באופן אישי, אף שמדובר בחברה", הוסיף.
"ענף
היהלומים כולו מהווה לא יותר מחצי טייקון, לכן אני לא מבין מה רוצים מאתנו", הסביר
גנץ. "הם לקחו את הכסף שלנו ושמו באג"חים אמריקאיים, בסיטי בנק או ב-AIG.
הם אמרו לעצמם 'מוטי נותן לנו ריבית לייבור פלוס 2 -
שם נקבל פלוס 6' והשקיעו ברוסיה ובלאס וגאס ובכל מיני מקומות בעולם, לא ברכבת הקלה
בתל אביב. אם הם היו משקיעים במדינה, הייתי אומר: בסדר, נישא בנטל. אולם למה אנחנו
צריכים לממן את ממשלת רוסיה?", הוסיף.
לדברי גנץ, אשראי ענף היהלומים הישראלי,
המסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר, מחולק במערכת כך שבנק לאומי, בנק אגוד ובנק דיסקונט
מחזיקים כל אחד כ-600 מיליון דולר. הבנק הבינלאומי ובנק מזרחי-טפחות מחזיקים יחד
בכ-600 מיליון דולר נוספים.
המשבר כקרש קפיצה
בתום ישיבת חירום שנערכה בבורסת
היהלומים הישראלית ביום חמישי, החליטו ראשי הענף לצאת במסע שיווק שעיקרו "היהלום
הוא השקעה בטוחה במצב של משבר עולמי". ההחלטה התקבלה על רקע ביטולי הזמנות של
יהלומים בארה"ב, תחזית להאטה ניכרת במכירות יהלומים ברבע האחרון של השנה ושחיקה
מתמשכת ברווחיות.
בהודעה של בורסת היהלומים נאמר: "יותר
ויותר אזרחים שואלים היום מה לעשות עם הכסף, והתשובה המתקבלת בימים אלה היא רכישת
יהלומים כאפיק השקעה בטוח".
ואולם בדיקה בענף היהלומים העלתה כי בפועל לא ניכרת עדיין עלייה ממשית ברכישת יהלומים. להפך: התחזית צופה ירידת מכירות לקראת חג המולד, שבימים כתיקונם הוא מועד שיא במכירת יהלומים בעולם. עוד עולה מהבדיקה, כי הרעיון לקדם את רכישת היהלומים כאפיק השקעה התחזק לאחר שבאחרונה התפרסם כי מחיר הזהב נמצא בעלייה וכמוהו מכירת כספות ביתיות - מכיוון שעל רקע חוסר האמון במערכת הבנקאית בחו"ל, אנשים מעדיפים להחזיק זהב בבית ולא בבנקים. יצוא היהלומים הישראלי (גלם ומלוטש)
לשנה הוא כ-10 מיליארד דולר. בספטמבר נרשמה עלייה של כ-1% בהשוואה לספטמבר 2007, אז
ייצאה ישראל יהלומים בשווי של כ-920 מיליון דולר. מתחילת 2008 הסתכם יצוא היהלומים
הישראלי ב-8.5 מיליארד דולר - גידול של כ-8% לעומת התקופה המקבילה ב-2007.
עם זאת, אחד מבכירי היהלומנים אמר כי
הנתונים לא משקפים גידול ברכישות יהלומים, כי אם עלייה דולרית, הנובעת מהתייקרות
היהלומים הגדולים בעשרות אחוזים בשנה האחרונה.
אבי פז, נשיא בורסת היהלומים, אמר:
"דווקא עבור ענף היהלומים המשבר הוא קרש קפיצה מצוין. בתקופות משבר אנשים נוטים
להשקיע את הכסף שלהם באפיקים בטוחים. במשבר הכלכלי הנוכחי אנחנו רואים שוב את
העובדה הזו באה לידי ביטוי".
חיים אבן
זוהר, שמפיק את מחירון הענף, אמר כי יהלומים לא איבדו מערכם בשנים האחרונות, וציין
כי בבורסה לניירות ערך בלונדון נרשמה קרן להשקעות ביהלומים,Diamond Capital
Circle.
לקריאת הכתבה בדה מרק לחץ כאן.
.
באדיבותThe Marker
מאת אורה קורן |
