שופטת בית המשפט אסתר שטמר קיבלה את תביעתן של חמש חברות היהלומים
(יהלומי דוכס, יהלומי אליעז, יהלומי קרונפלד, יהלומי תירוש לייזר יצחק לבבי) אשר
תבעו את הבנק בגין נזקים שנגרמו להם בעקבות עסקים שקיימו עם היהלומן ברני איינהורן.
הרקע לתביעה היה התמוטטות עסקיו איינהורן ושל חברת אי. וי. דיאמונדס
שבבעלותו בשנת 2000. באמצעות עורכי הדין רני אהרון כהן ויגאל שפירא טענו חמשת
היהלומנים שנפגעו כי הבנק ומנהלת הסניף באותה עת מסרו להם מידע שקרי ביודעין
והמליצו להם לבצע עסקאות עם היהלומן ועם החברה.
השופטת קבעה בפסק דינה כי אם הבנק היה מוסר ליהלומנים נתוני אמת אודות
מצבו של איינהורן ושל החברה, הם לא היו עושים איתו עסקים. פסק הדין של השופטת
שטמר חושף התנהלות חמורה ביחס לחברת אי. וי – חשבונה היה ביתרת חובה החורגת מהמותר,
בניגוד לנוהל אושרו לה חריגות אשראי בלא אישור כתוב ועוד.
הבנק ומנהלת
הסניף חויבו לשלם ליהלומנים את פיצוי בסך של כ – 1.5 מליון דולר ובפסק הדין
נקבע כי מאחר שעסקאות יהלומים מתבצעות באשראי למספר חודשים קיים נוהג על פיו הבנקאי
של המוכר בודק עם הבנקאי של הקונה את איתנותו הפיננסית. לפי הפסיקה בנק המחווה דעה
בתחום מומחיותו יהיה אחראי ברשלנות אם מקבל חוות הדעת הסתמך עליה באופן סביר ונגרם
לו נזק.
