כבר
בעת כרייתו, כאשר משקלו עמד על למעלה מ-500 קארט, עמדו אנשי דה בירס על מידת השלמות
הייחודית שלו. לאחר שלוש שנים של עבודה בתנאים סטריליים הופק היהלום שמחירו
מוערך בכ-100 מיליון דולר.
יהלום
יובל המאה (The Centenary Diamond) של דה בירס (De Beers) שוקל 273.85 קארט. זהו
היהלום השלישי בגודלו שהופק במכרה פריימיר (Premier). דירוג הצבע של היהלום
הואDוהוא חסר פגמים חיצוניים ופנימיים ובעל 247 פנים. בעת שנחשפה בצורתה המלוטשת
הוערך מחירה של האבן בכ-100 מיליון דולר.
יהלום
יובל המאה התגלה ביולי 1986 במכרה פרמייר תוך שימוש במערכת הדמיית רנטגן. יהלום
הגלם שקל 599 קארט. ג'וליאן אוגלייבי תומפסון (Juliam Oglivie Thompson), מי שהיה
באותה עת יו"ר דה בירס צוטט באומרו "יהלום במשקל 599 קארט נכרה ממכרה פרמייר. צבעו
של היהלום מושלם. זהו יהלום נדיר בגודלו ובאיכות הצבע נדירה שלו".
היהלום
המושלם מכונה יהלום המאה משום שהוא הוצג בצורתו הגולמית בחגיגות יובל המאה של מכרות
דה בירס ב-11 במאי 1988. יהלום יובל המאה נחשף בצורתו המקורית רק שלוש שנים מאוחר
יותר, במאי 1991.
תהליך
החיתוך של האבן העצומה דרש מומחיות רבות והשקעה ניכרת. צוות מיוחד וסודי הורכב וגבי
טולקוווסקי (Gabi Tolkowsky) מונה לעמוד בראשו. טולקווסקי נחשב לאחד מבכירי אנשי
המקצוע בתחום. אליו חברו ג'ף וולט (Woolett), ג'ים נאש (Nash) ודיואי דו
פלאסיס (du Plessis). הצוות סייע בבחירת קבוצת המהנדסים, החשמלאים ושומרי
הבטחון שסייעו בתהליך העבודה המורכב על היהלום.
לצורך
החיתוך נבנה חדר מיוחד מתחת לאדמה במעבדות המחקר של דה בירס ביוהנסבורג. התנאים
בחדר היו אופטימליים בכדי לאפשר הפעלת כוח ברמת דיוק מירבי. בנוסף, בכדי למזער נזק
או השפעה לרעה על חיתוך היהלום, בעת תכנון החדר הופנתה תשומת לב רבה ליציבות
מקסימלית תוך מניעת הפרעות טכניות או שינויים בטמפרטורה. במשך שנה שלמה נבחרו כלי
החיתוך והוכנו האמצעים שיאפשרו עבודה על האבן.
בתחילת
תהליך העבודה נעשו ניסיונות החיתוך בצורה ידנית ולא בעזרת לייזר או מסור מתוך כוונה
להמנע מחימום היהלום. לאחר 154 ימים הוסרו 50 קארט, והצוות נותר עם אבן בצורת
ביצה במשקל 520 קארט. 13 עיצובים שונים הוצגו בפני חבר המנהלים של דה בירס ולבסוף
הוחלט לחתוך את האבן בצורת לב. ההשראה לעיצוב הייתה היהלום המעטר טורבן על ראשו של
סולטן ערבי.
האבן
הוחזקה מספר שנים ב-Tower of London וכיום יש המעריכים כי היא כבר אינה בבעלות דה
בירס וכי קונה לא ידוע רכש אותה מהתאגיד. גבי טולקוווסקי אשר
התייחס לנושא אמר כי הוא מאמין שיזם צעיר ממוצא ישראלי/בריטי החי בארה"ב הוא
הבעלים של האבן. בדה בירס סירבו להתייחס לאמירה הזו.