בראיון לאתר האינטרנט של בורסת היהלומים הישראלית, אומר שמואל מרדכי,
המפקח על היהלומים כי הוא מאמין שבשנת 2012 שוק היהלומים יחזור בחזרה לנקודה בה היה
לפני פרוץ המשבר. "הכלכלה מתייצבת בחודשים האחרונים", אומר מרדכי, "ונראה כי
ההדרדרות נבלמה במידת מה. אולם יקח זמן עד שנראה את ההתאוששות מגיעה גם למוצרי
היוקרה".
בחמש השנים האחרונות משמש שמואל מרדכי כמפקח על היהלומים. ממשרדו
בקומת הפיקוח הוא מנהל צוות עובדים אשר עסוק באינטנסיביות במתן שירות לציבור
היהלומנים בבנייני הבורסה. מרדכי, כלכלן בהשכלתו ובעל ותק של שנים רבות בתפקידים
בכירים במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שב ומדגיש כי הענף והאינטרסים שלו קרובים
ללבו.
כשהוא נדרש לסכם מנקודת מבטו את הרבעון הראשון של שנת 2009, אומר
מרדכי כי הפעילות בארץ הייתה נמוכה ביחס לתקופה המקבילה בשנה שקדמה לה. יחד עם זאת,
הרבעון הראשון היה חיובי באופן יחסי ביבוא המלוטש. את הירידות המשמעותיות ביבוא
הגלם הוא מסביר על ידי התייחסות לעלייה ביבוא הגלם בסוף שנת 2008. עליה זו
הביאה לקיטון ביבוא הגלם בחודשים ינואר-מרץ. בתוך כך, הוא צופה כי נתוני חודש מאי
יהיו טובים יותר מנתוני חודש אפריל.
מרדכי טוען כי בחודשים האחרונים ניתן לראות עליה ביבוא הגלם. "את
השינוי בשרשרת האספקה והיצור נראה בחודשים הקרובים וכולי תקוה שזהו סימן לעלייה
בביקושים בשווקים השונים", אומר המפקח. "כרגע אנשים עובדים עם המלאים הקיימים", הוא
אומר, "יש האומרים כי דווקא הנתון הזה מעיד על שינוי המגמה בענף. שרשרת האספקה
הגיעה למיצוי ומפה ניתן רק לעלות".
בנוגע להתמודדות של ענף היהלומים הישראלי עם המשבר הכלכלי העולמי
מדגיש מרדכי את החשיבות הרבה שהוא רואה ב שיתוף הפעולה בינו לבין בורסת היהלומים
והענף כולו. "שיתוף הפעולה ביני לבין נשיא הבורסה הוא פנטסטי" מספר המפקח ומוסיף כי
"אני עובד בשיתוף פעולה עם הבורסה ועם הענף כולו במגוון תחומים ויחד אנו מקדמים את
הרחבתו של שיתוף הפעולה הזה לטובת ציבור היהלומנים".
מרדכי מספר כי "בשיתוף עם הנהלת הבורסה אנו מקדמים מול משרדי הממשלה
(התמ"ת והאוצר) את היוזמה של חל"ת (חופשה ללא תשלום) לעובדי הענף שבמסגרתה תישא
המדינה בחלק נכבד מעלויות ההעסקה של העובדים בענף היהלומים. מימוש יוזמה זו יביא
להקלה משמעותית בתזרים המזומנים של היהלומנים".
יוזמה נוספת אותה הוא מקדם בשיתוף פעולה עם נשיא בורסת היהלומים היא
יצירת מאגד שיווקי משותף לקבוצות יהלומנים תוך השתתפות של המדינה וקידום הלוואות
גישור והלוואות מיוחדות ליהלומנים על ידי בנקים שעובדים עם הענף.
כשהוא מתבקש לערוך השוואה בין ענפי היהלומים בעולם אומר המפקח כי
"השוק הישראלי גמיש, נגיש, יוזם, חושב מחוץ לקופסה ויצירתי ולכן מצבנו כיום טוב
יותר משווקים אחרים בעולם". כדוגמה לגמישות וליצירתיות הישראלית הוא מספר על
השינוי שערכו יהלומנים בעקבות מלחמת המפרץ בשנת 1991. "המעבר של הענף לשיווק בחו"ל,
מתוך רצון להתמודד עם מיעוט הקניינים שהגיעו לארץ בגלל האיום הבטחוני הוא ייחודי.
בעולם לא היו נוהגים בגמישות כזו", הוא אומר ומוסיף כי "בענף בישראל
מסתגלים בגמישות לכל מצב".
ליהלומנים הוא מייעץ בתקופה הזו לנהוג בזהירות, "חשוב להקפיד לחשוב
מנקודת מבט רחבה. להזהר מעקיצות ומטעויות. למכור במזומן ולא למכור בכל מחיר", אומר
מרדכי ושב ומדגיש את חשיבות השיווק הגמיש המאפיין כל כך את הישראליים. "אני בטוח
שיבואו ימים יותר טובים, משום שכל משבר הוא פתח להזדמנויות חדשות". עוד ממליץ המפקח
ליהלומנים לחפש ולמצוא אפיקים חדשים להשתלב בשרשרת האספקה של הענף בכדי להיות
מוכנים לעתיד.
צוות העובדים של משרד הפיקוח ברשותו של מרדכי מתמודד עם אתגרים לא
פשוטים. כ- 140,000 חבילות עוברות בשנה תחת ידיהם של אנשי הפיקוח על היהלומים. "יום
ראשון הוא היום הפעיל ביותר בשבוע אצלנו", מספר מרדכי,
"35% מהחבילות מגיעות ביום ראשון וצריכות לעזוב במהירות כדי להגיע ליעדים
בארה"ב ובאירופה בשעות הבוקר המוקדמות".
בנוסף לאחריות על חדר יצוא ויבוא, אחראי משרד הפיקוח על מתן רשיונות
לעיסוק ביהלומים, על עריכת ופרסום הסטטיסטיקות הענפיות ועל הענקת תעודות מכס
ליהלומים. כמו כן, מתוקף תפקידו הוא אחראי על אכיפת תהליך קימברלי בישראל. בשנה
הבאה יורחבו תחומי אחריותו של המשרד עם מינויה של ישראל לנשיאת תהליך קימברלי
העולמי.
"לישראל יש תפקיד משמעותי בענף בכלל ובקימברלי בפרט", מספר מרדכי,
"כנס קימברלי שיערך בישראל בשנה הבאה הוא הזדמנות מצוינת לחשיפת ענף היהלומים
הישראלי בפני פקידות ממשלתית בינלאומית שעדיין לא נחשפה. אפשר לקוות שהכנס יהווה
קרש קפיצה עבור הענף הישראלי לקראת יציאה מהמשבר הכלכלי".
