גיל: 60
מצב משפחתי: נשוי, אב לשישה לילדים – אריה בן 37, גבי בן 35,
דוב בן 33, יואל בן 29, מיכאל בן 26 ושלי בת 23. ילדיו של יוסי הפכו אותו לסבא ל-19
נכדים.
בנו דוב הצטרף לעסק המשפחתי, "הוא הבוס שלי", אומר יוסי בחיוך ומיד
מסביר: "בזמנים כאלו הצעירים מנהלים את העסק טוב יותר מהמבוגרים. יותר קל להם עם
הטכנולוגיה החדשה. לדוב יש יותר כלים להתמודדות עם המצב הנוכחי מאשר לי".
התמחות: מסחר ביהלומים מלוטשים. קונים ומוכרים כל אבן
מלוטשת בכל צורה, עד עשרה קארט: "אין אבן שלא מעניינת אותנו". יוסי ודוב עובדים עם
לקוחות באמצעות רשת האינטרנט. למרות שהם מוכרים גם לשוק המקומי עיקר העבודה
שלהם נעשית מול לקוחות באנגליה, ניו זילנד, בלגיה וארה"ב.
חברות בבורסה: יוסי היה חבר במשך 8 שנים בבורסת היהלומים
האנגלית. בימים אלו הוא מציין 30 שנות חברות בבורסה של ישראל.
היסטוריה בבורסה: אחרי שסיים תואר במשפטים באנגליה, יוסי הבין
שהוא לא רוצה להיות עורך דין. מכיוון שהוא תכנן לעלות לארץ הוא חיפש כיוון עסקי
שיוכל לממש גם בארץ. לכן בשנת 1970 הוא הצטרף לעסק המשפחתי באנגליה ועבד בו
מספר שנים.
בשנת 1975 הוא הגיע עם אשתו לביקור בארץ "הפתיעו אותי", הוא מספר,
"ובסוף הביקור קנינו דירה. עלינו במאי 1978". מיד לאחר העליה יוסי השתלב בבורסה
כקניין.
המצב הנוכחי: לשוק יקח זמן להתאושש. בבריטניה המצב לא טוב בגלל
ירידת ערך הלי"ש היהלומים עולים 30% יותר בשוק הבריטי.
עצה ליהלומנים: "כל השנים אנשים חשבו שלחשוב בגדול
זה הכי טוב", אומר יוסי, "אבל התברר שבזמנים קשים לחשוב בקטן זה לא נורא. כשיש
פחות הוצאות יותר קל לשרוד. במיוחד בתקופה הזו, חשוב להקפיד על שירות ולהשתדל ללכת
לקראת הלקוחות".
מוטו: להנות בחיים באופן מלא, למרות המוגבלות הפיזית שלי.
"אפילו אחרי 38 שנים אני נהנה לעבוד כל יום".
אוכל: על השאלה מהו האוכל האהוב עליך יוסי עונה בחיוך -"אנחנו
עובדים רצוף ובגלל זה אוכלים עוגות". הוא מספר שהוא מעדיף מתוק על מלוח, למרות שהוא
מצהיר כי אוכל לא כל כך חשוב לו.
מסעדה מומלצת:meat and wineבהרצליה.
עיר אהובה בעולם: לונדון וניו יורק הן הערים האהובות עליו
ומקום החופשה המועדף שלו - "בגלל התרבות".
בילויים בשעות הפנאי: לומד תורה, פותר תשבצי סודוקו, וצופה
בכדורגל בריטי.
סרט מומלץ: The Boy in the Striped Pajamas - הנער
בכותנת הפסים, סרט העוסק בשואה מנקודת מבטו של בנו בן השמונה של מפקד מחנה ריכוז
נאצי.
הצגה מומלצת: המחזמר Lion King
כדורגל בינלאומי: יוסי, כאמור, אוהב כדורגל בריטי. הוא
אוהד באדיקות את קבוצת הכדורגל ארסנל.
רגע מרגש: "לידתה של בתי הצעירה כשהייתי בן 37".
זיכרון ילדות משמעותי: "הקיץ שביליתי בישיבה "כרם ביבנה". זו
הייתה שנת עצמאות אחרי שנים של ילדות במשפחה. זו הייתה אפשרות עבורי רק ללמוד
תורה ולהיות עם חברים, להנות מהמדינה. השנה הזו נתנה לי דחיפה לעלייה
ארצה".
מה הייתי עושה עם 100,000 דולר מיותרים: "מחלק למשפחה".
מאחל לעצמי: "המשך בריאות ולהמשיך בדרך שלי".
מאחל לענף היהלומים: זמנים טובים.
מאחל לישראל: "שהשם ידריך ויוביל את המדינה לזמנים טובים".
