מאי-יוני בשווקים: מגמות מעורבות

בארבעת השבועות האחרונים נמשכת המגמה החיובית במחירי המניות, במחירי האג"ח הקונצרני ובמחירי הסחורות. על פי בית ההשקעות פסגות להצטרפות  ישראל למדד המניות של השווקים המפותחים צפויות השלכות חיוביות.

בארבעת השבועות האחרונים (להלן, "התקופה הנסקרת") נמשכה המגמה ששררה בשווקים גם חודשיים לפני כן: עליה במחירי המניות, עליה במחירי האג"ח הקונצרני, עליה במחירי הסחורות וירידה במחירי אג"ח מדינה, כאשר הפעילים מנווטים את הכספים מנכסים סולידיים אל נכסי סיכון.

בשבוע-שבועיים האחרונים נחלשה מעט מגמת ההתחזקות במחירי הסיכון, וכתמונת ראי לכך – ירדו התשואות על אג"ח מדינה, הן בארה"ב והן בישראל.

מדד חודש מאי עלה ב-0.4% (תחזית פסגות היתה 0.3%). מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-1.2% וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-2.8%, בתוך החלק העליון של יעד האינפלציה.

במהלך התקופה הנסקרת עלו השערות בדבר כוונה קרובה של בנק ישראל לחדול מרכישת המט"ח היומית, אלא שהשערות אלו הוכחשו עד מהרה על ידי ראשי הבנק המרכזי. בארבעת השבועות האחרונים התחזק השקל ב-4.3% בהשוואה לדולר. עם זאת, גם האירו וגם הליש"ט התחזקו מול הדולר בתקופה זו.

מראשית השנה נצבר גרעון של 10.5 מיליארד ₪ בתקציב המדינה, בהשוואה לעודף בהיקף ממוצע של 7.6 מיליארד ₪ בתקופה זו בשלוש השנים האחרונות. בחודש מאי הסתכמו ההכנסות ממיסים ב-14.9 מיליארד ₪ - בניכוי שינויי חקיקה והתאמות, מדובר בירידה ראלית של 15.1% לעומת אשתקד.

חברת מורגן סטנלי הודיעה כי שוק המניות הישראלי יוצא ממדד המניות של השווקים המתעוררים של החברה, ויועבר למדד המניות של השווקים המפותחים החל ממאי 2010. בישראל רווחת הדעה ששינוי סיווג זה, יפגע בהשקעות הזרים בה, בגלל המשקל המזערי שיהיה לישראל במדד השווקים המפותחים. אנחנו חושבים שאם בכלל תהיה השפעה שלילית, היא תהיה מינורית. לא מן הנמנע, שההשפעה בכלל תהיה חיובית.

בארבעת השבועות האחרונים נמשכה בצורה ברורה מאוד המגמה ששולטת בשווקים מזה כשלושה חודשים: עליה חדה במחירי המניות, עליה במחירי האג"ח הקונצרני, עליה במחירי הסחורות וירדיה במחירי אג"ח מדינה.

עם זאת, בשבוע האחרון נרשמה האטה במהירות השינויים. המניות בשבוע האחרון קירטעו וכמוהם גם מחירי הסחורות, והתשואות על אג"ח מדינה – גם בישראל וגם בארה"ב – ירדו. האם השוק נעצר לנוח זמנית לשם אגירת כוחות להמשך העליה, או שהוא נעצר עקב העדר סיבות מספיק טובות להמשיך ולעלות?

בטווח הקצר, התשובה לשאלה הזו היא לא יותר מניחוש. מומנטום חיובי יכול לשאת את השווקים עוד לא מעט למעלה. אלא שנראה שבשביל להמשיך ולעלות מסיבות אמיתיות ובנות קיימא, יהיה צורך בנתונים כלכליים שיצביעו על צמיחה, ולא רק על ירידה בהאטה, כפי שנרשם עד כה.

חברת הדירוג S&P הורידה את תחזית דירוג האשראי של בריטניה, לראשונה אי פעם, וגרמה לנפילה במחירי האג"ח בעולם בעקבות חששות שארה"ב היא הבאה בתור.

כותרת בעיתון באשר להיקף הגיוסים הצפויים בישראל בשנתיים הקרובות, אשר התיחסה לגיוס ברוטו גם בארץ וגם בחו"ל, במקום להתיחס רק לגיוס נטו בארץ, גרמה לנפילה במחירי האג"ח הממשלתיות.כותרת אחרת – שאח"כ הוכחשה - באשר לכוונותו, לכאורה, של בנק ישראל להפסיק את ההתערבות במט"ח, גרמה לייסוף יומי חד של השקל.

 S&Pהורידה את דירוג האשראי של אירלנד בפעם השניה בתוך שנה, והותירה את האופק שלילי – כלומר, קיימת אפשרות להורדת דירוג נוספת.

משרד האוצר האמריקאי אישר לעשרה בנקים להחזיר כספי  TARPבהיקף של 68 מיליארד דולר.

שבדיה קיבלה הלוואה של 3 מיליארד אירו מהבנק המרכזי האירופי, על מנת להגן עליה למקרה של פיחות חד במטבע של לטביה. החשיפה של בנקים במערב אירופה לפעילות במזרח אירופה מעמידה אותם בסכנה, אם המצב במזרח אירופה יוחמר.

רכישת מט"ח על ידי בנק ישראל נמשכת מזה שנה ורבע, במטרות מוצהרות שהשתנו מעת לעת. במהלך התקופה הנסקרת הועלו השערות בתקשורת באשר להמשך רכישות המט"ח ע"י בנק ישראל, ואילו השפיעו במשך ימים מספר על שערו של המטבע. השלבים ברכישות המט"ח:

מרץ 2008 – יולי 2008: בנק ישראל רוכש מידי יום 25 מיליון דולר, בתואנה שיש להגדיל את יתרות המט"ח מ-28$ מיליארד, ל-35-40$ מיליארד על פני שנתיים. יולי 2008: בנק ישראל מודיע שירכוש 100$ מיליון ביום (ו-50$ מיליון בימי שישי). דצמבר 2008: בנק ישראל מודיע שיעד היתרות החדש שלו הוא 40-44$ מיליארד. מאי 2009: יתרות מט"ח ב-45$ מיליארד. בנק ישראל מבהיר, בעקבות פרסומים על פיהם סוף הרכישות קרב, שלא יפסיקו לרכוש בתקופת מיתון.

מקור: בנק ישראל

היקף רכישות המט"ח היומי של בנק ישראל מהווה 3-4% מהביקוש היומי למט"ח – לא סכום מבוטל. יחד עם הזאת, הגרף המציג את התפתחות שעריהם של השקל ושל האירו לעומת הדולר, מלמד שכיוון השינוי במטבע מוכתב על ידי שינויים עולמיים, ולאו דווקא ע"י פעולה כזו או אחרת של בנק מרכזי. הבנק אינו יכול לשנות מגמה, הוא יכול רק להעצים אותה מעט - במקרה של התחזקות עולמית של הדולר - או להחלישה קלות - במקרה של החלשותו.

במוקדם או במאוחר, יודיע בנק ישראל על הפחתה הדרגתית של הרכישות היומיות או על הפסקתן כליל. מן הסתם, תהיה להודעה השפעה על שע"ח בימים הראשונים, אולם לאורך זמן המגמות העולמיות הן שיקבעו את כיוונו של שע"ח.

מדד חודש מאי עלה ב-0.4% (תחזית פסגות, 0.3%). מתחילת השנה עלה המדד הכללי ב-1.2% וב-12 החודשים האחרונים ב-2.8%. האינפלציה השנתית, בראיה של 12 חודשים לאחור, נכנסה החודש אל תוך גבולות יעד האינפלציה (1-3%), לאחר שבילתה מעל גבולו העליון של היעד כמעט שנה וחצי.  

במהלך החודש עלו מחירי הסיגריות ב-12.5% בעקבות מיסוי של 2 ש"ח לחפיסה, ותרמו כ-0.11% למדד הכללי. בנוסף, עלייה חדה במחירי הפירות הטריים (כניסת האבטיח והאפרסקים למדד), ועלייה בסעיף הדיור בשיעור של 0.5% תרמו עוד 0.25% למדד הכללי. בירידה בלט סעיף המזון שרשם ירידה של 0.4% לאחר עלייה רציפה של שלושה חודשים.

מקור: למ"ס, תחזית פסגות בית השקעות החל מיוני 2009

שינויי מחירים צפויים -עלייה מצטברת של 20% במחירי הדלקים בחודשים מאי-יולי (5.5% בעקבות העלאת מס הבלו ב-30 אג') צפויה לתרום כ-0.8% למדד הכללי בשלושת החודשים הללו. ביולי צפויה העלאה בת 1% במע"מ, שצפוייה לתרום כ-0.4% למדד הכללי.

בחודשים יוני יולי צפויה ירידה של מחירי מוצרי חלב שבפיקוח - בשיעור ממוצע של 4.5%. הורדת המחירים צפוייה לזלוג ליותר מ-50% מהמוצרים

בעקבות תחרותיות וירידה במחירי חומר הגלם המרכזי (חלב). מחירי הביצים צפויים לרדת בשיעור של 4.5% וביחד עם הירידה במחירי החלב, לגרוע כ-0.05% מהמדד הכללי.

מחיר החשמל לצרכן הביתי צפוי לרדת ב-5.2%, לאחר הוזלה של יותר של יותר מ-3.5% בעלויות לייצור חשמל. הירידה במחירי החשמל תשתרשר על פני חודשיים וצפויה לגרוע כ-0.15% מהמדד הכללי ביוני וביולי.

אנו צופים שהמדד הכללי יעלה בשיעור מצטבר של 1% בשלושת החודשים הקרובים ואת שנת 2009 צפוי המדד לסיים סמוך לאמצע היעד. אנחנו חוזים שב-12 החודשים הבאים יעלה המדד בכ-1.6%.

שוק ההון

הראלי בשוק המניות נמשך במהלך התקופה הנסקרת. מדד ת"א 100 הוסיף עוד 4.9% לערכו ו-52% מנקודת השפל לפני חצי שנה. המומנטום החיובי שהושפע מאינדיקטורים פחות גרועים מהצפי, מהריבית הנמוכה, מכיסוי שורטים ומהוצאת התמחור של תרחיש הקטסטרופה מהשוק, נמשך גם בחלקה הראשון של התקופה.

השוק המקומי לא נבדל בכיוון מהלכיו מהמגמה העולמית. ה- S&P עלה בתקופה הנסקרת ב-4.6%, ומדד היורסטוקס 50 ב-2.8%. מדד השווקים המתעוררים של מורגן סטנלי עלה ב-11.6%.

מסתבר שמתחילת 2007 מדד ת"א 100 מציג תשואה עודפת לצד שונות נמוכה יותר אל מול מדד שווקים מתעוררים.

 

מקור: בלומברג, עיבוד פסגות

במחצית השנייה של התקופה הנסקרת נראה כי המגמה נבלמה מעט. הראלי העולמי בהחלט עשוי

להימשך, אך עם כל שבוע שעובר הדרישות של הפעילים בשווקים עולות – ללא סימנים ברורים לא רק להאטת הירידה, אלא לתפנית ממש בפעילות הכלכלית, יתקשו שוקי המניות להמשיך ולעלות. בוודאי לא בקצב שנרשם עד כה.

עוצמת הצמיחה העתידית תושפע מהשלכות המשבר ומהמדיניות הכלכלית שתינקט. חלק מהפעולות הללו אינן דווקא תומכות צמיחה: כך, הגברת הרגולציה תסייע למניעת או הקלת המשבר הבא, אך היא מקשה על הצמיחה, וכמוה מקשה גם התהליך שרק החל של הפחתת רמת המינוף של הפירמות ושל משקי הבית. גם העלאת המיסים הנדרשת במרבית המדינות על מנת לצמצם את הגרעונו, לא תועיל.

חלק מהצעדים הללו הם צעדים עתידיים, חלקם ישפיעו בצורה מאוד הדרגתית. אולם שתי מגמות שאיפינו את החודשיים האחרונים הן בעלות השפעה שלילית על הצמיחה כבר עכשיו: העליה החדה במחירי האנרגיה והעליה בתשואות על אג"ח לטווח ארוך.

האפיק הממשלתי –תחילתה של התקופה הנסקרת התאפיינה בהתגברות מגמת הירידות כתמונת ראי של העלייה בערכם של נכסי הסיכון.המומנטום החיובי בשוקי המניות, בשוק הסחורות וחשוב מכך בשוק איגרות החוב הקונצרניות, חיזק עוד יותר את הציפיות ליציאה מהמשבר וגרר עלייה בהסתברות שרואים הפעילים להעלאת ריבית בארה"ב עוד השנה. אנחנו מעריכים שציפיה זו מאוד מקדימה את המאוחר, וריבית הפד לא תועלה בשנה הקרובה.

הורדת תחזית דירוג האשראי של בריטניה, שלוותה בחששות שארה"ב תהיה הבאה תור, תרמה גם היא לעליית תשואות על אג"ח בארה"ב, ומשם – גם בישראל.

בשוק המקומי הגיבו האיגרות הממשלתיות בהתאם למגמה העולמית, בתוספת מעט רעשים מקומיים. אמירה מפורשת של בנק ישראל שימשיך ברכישת דולרים במהלך המשבר (שצפוי לתמוך באינפלציה) וחיזוק החששות בדבר הגירעון הממשלתי ע"י העיתונות הוסיפו גם הם למגמה.

בסיכום התקופה רשם האפיק השקלי הבינוני (מח"מ 2-5) ירידה של 2.1%, לעומת ירידה של 1.4% שנרשמה באפיק הצמוד במח"מ דומה. הפער ביניהם נגזר כמובן מהמשך תדלוק הציפיות

האינפלציוניות הנגזר מעליית מחירי הסחורות בכלל ומחיר הנפט בפרט, ומהעלאות המס.

 

מקור: הבורסה לני"ע בת"א, עיבודי פסגות בית השקעות

בחודש שעבר המלצנו להמשיך ולקצר את המח"מ בתיק על מנת להוריד את רמת הסיכון. נראה כי הסתברות לעליית תשואות בקצב מהיר כפי שחווינו במהלך התקופה, פחתה משמעותית. בדיוק כשם שפחתה ההסתברות להמשך העליה החדה במחירי נכסי הסיכון השונים.

השוק הקונצרני – לאחר שבחודש קודם סיים השוק הקונצרני במגמה מעורבת, במהלך התקופה הוא חזר לעליות. למרות עליית התשואות באפיק הממשלתי הצמוד, הובילה ירידת המרווחים לעלייה של 1.1% בתל בונד 20 ולעלייה של 3.4% בתל בונד 40.

בשוק הראשוני התגבר משמעותית קצב הגיוסים. במאי גוייסו 4.2 מיליארד ₪, ובסה"כ גיוסו 10.3 מיליארד ₪ מתחילת השנה, הגוזרים קצב גיוס שנתי של 24 מיליארד ₪ - קצב זהה לסך הגיוסים ב-2008.

חלק הארי של הגיוסים עדיין מתרכז סביב חברות ממשלתיות, בנקים, חברות תזרימיות כגון סלקום, מכתשים-אגן ופז, וחברות בעלות דירוג שאינו נופל מ-AA. בימים האחרונים נראה שגם חברות בדירוגים נמוכים יותר מתחילות לבחון מחדש את דרכן לשוק.

מקור: בורסה לני"ע ת"א, עיבוד פסגות בית השקעות