האכבר שאה, הוא יהלום היסטורי אשר משויך לשליט המוגולי הגדול אכבר
וליורשיו גיי'אנגיר שאה (Jehangir Shah) ושאה ג'אנהאן (Shah Jahaan). הקיסר
אכבר חי בין השנים 1556 ו 1605 והאבן ששקלה 116 קארט נקראה על שמו.
המידע על האבן מועט מאוד. צבעה אינו ידוע, אולם מכיוון שהאבן נכרתה
בהודו ניתן להניח כי הייתה חסרת צבע או לבנה. מידת הבהירות של היהלום גם היא נותרה
בגדר תעלומה.
השאה ג'אנהאן, אשר אהב, כך נראה, אסתטיקה מנקרת עיניים הורה לשקע
את היהלום הייחודי בכס המלכות שבנה. כסא המלכות בו שולבו כל יהלומי ואבני החן אשר
נמצא באותה עת באוצר הקיסרי כונה "כתר הטווס". ג'אנהאן, אשר נודע באהבתו לאסתטיקה
גרנדיוזית, הוא שהורה על בניית הטאג' מהאהל כמוזילאום לאשתו המנוחה.
כביטוי לאהבת האל שלו ומתוך רצון לשמר את מורשת המלוכה המוגולית,
החליט ג'אנהאן לחרוט על היהלום שני משפטים בשפה הערבית. על היהלום אשר לוטש באופן
גס מאוד בצורת אגס נחרטו המשפטים: "השאה אכבר – השאה של העולם" למשפט נוספה השנה בה
נחרט - 1028 לספירת המוסלמים (שנת 1619 על פי ספירת הנוצרים). המשפט השני אשר
נחרט על היהלום הוא "לאלוהי שני העולמות", 1039 (לספירת המוסלמים).
לקראת סופה של המאה ה-17 האבן נעלמה ולאחר זמן מה הופיעה שוב בטורקיה
בעיר קונסטנטינופול (איסטנבול). בהופעתה השנייה ניתן לה השם:The Shepherd
Stone. שני המשפטים החרוטים עליה לא הותירו ספק בדבר מקורה של האבן.
בשנת 1886 רכש את היהלום סוחר לונדוני בשם ג'ורג' בלוג (Blogg). בלוג
הביא איתו את האבן ללונדון והסדיר את חיתוכה מחדש. בתהליך החיתוך והליטוש נחתך
היהלום לצורת טיפה והוקטן למשקל 71.70 קארט ונמחקו ממנו המשפטים החרוטים. האבן
נמכרה לשליט מדינת בארודה בהודו ונשארה באוצר משפחת השליטים עד שנת 1988.
מהאכבר שאה, נותרה רק אגדה - כיום, לא ניתן לאתר את מקום המצאה של
האבן או תמונה שלה.
