גיל: 71
מצב משפחתי: נשוי ואבא לארבעה: אורי בן 39, גיא בן 36 והתאומות
יעל ומיכל בנות 31. לניסים יש שתי נכדות מאיה בת ארבע וקרן בת
חודשיים. גיא הוא דור המשך בעסקי היהלומים ואליו הצטרף גם החתן –
אורן. כל שאר בני המשפחה עורכי דין.
תחום עיסוק: מוכר וקונה גלם.
היסטוריה בבורסה: "כשבאתי לבקש את ידה של ביתו של משה דנקנר
היהלומן, הוא שאל אותי איך אני מתכוון לפרנס את הבת שלו. עניתי שאני מורה", הוא
מספר. "חמי לעתיד לא אהב את התשובה וכדי להשאר עם אשתי השתלבתי בעסקי היהלומים
שלו". כך, מגיל 23 ניסים פעיל בענף היהלומים. הוא למד ביקוע, ניקוד, ליטוש,
גלם, מלוטש וקניות. לאחר מכן ניהל בית חרושת של אבנים גדולות ואז פנה ליצרנות
עצמאית. במשך שנים רבות לקח ניסים חלק בפעילות הציבורית בבורסה ואף היה סגן
הנשיא. היום הוא אחראי על קורס המתמחים ועל קורס המצויינות בשנקר ומלמד
במקביל קורסים בגלם לתלמידים מרחבי העולם. בימים אלו הוא מנהל את המחזור ה –
26 של קורס המתמחים של הבורסה. ניסים חבר בורסה מאז שנת
1966.
מוטו: להגיד את האמת. להיות ישר. ניסים מאמין בהשכלה שמאפשרת,
לדבריו, לראות אופק בעבודה.
אוכל: ניסים צמחוני. "אני כל כך אוהב חיות שאני לא יכול
לאכול אותן", הוא מספר. הוא איש של אוכל מלוח ואוהב במיוחד גבינות.
מקום אהוב בעולם: יוון. בשל השילוב בין אהבתו להיסטוריה של
העולם העתיק ואהבתו ליוון בה נולד, הדריך במשך שנים רבות טיולים ביוון.
מקום חופשה אהוב: האיים היווניים.
בילויים בשעות הפנאי: קריאה, גננות – בעיקר סחלבים וכתיבה.
עוד משהו: לניסים יש תואר שני בהיסטוריה צבאית והוא דובר
ארבע שפות מלבד עברית: יוונית, איטלקית, אנגלית וספרדית. בהיסטוריה של התנועה
הקיבוצית הוא יזכר כתלמיד הראשון שהשלים את תעודת הבגרות (במסגרת אקסטרנית). מהצבא
הוא השתחרר בדרגת רב סרן.
סרט מומלץ: נער החידות ממובאיי.
הצגה מומלצת: הנפש הטובה מסצ'ואן.
ספר מומלץ: נוטות החסד. ספר קשה לקריאה אך מרתק. ניסים מספר
שקרא את הספר בנשימה אצורה במשך שבועיים.
עוד משהו: ניסים הוא ניצול שואה שנמלט בילדותו יחד עם אמו
ואחיו מציפורני הנאצים. את אביו איתרה המשפחה חמש עשרה שנה לאחר שנשלח
לאושוויץ. בכל אותו הזמן סברו בני המשפחה כי האב נרצח במחנה ההשמדה.
רגע מרגש: על השאלה הזו עונה ניסים ללא היסוס או הרהור נוסף:
"נישואי הילדים ולידת הנכדות שלי".
זיכרון ילדות משמעותי: "אני זוכר את הבריחה מהגרמנים. שיחקנו
באקרופוליס ביוון ושמעתי ילדים יוונים אומרים שתופסים את היהודים. רצתי לספר לאמי
ויחד עם אחי עזבנו את הבית וברחנו. אני זוכר שהגסטפו היו עולים על האוטובוס
שנסענו בו מקדימה ואנחנו היינו בורחים מהדלת האחורית. כשנגמר לנו הכסף הלכנו ברגל
כל הלילה בכדי להגיע למקום בו סבתי הסתתרה. התחבאנו שם במשך שנתיים".
מה הייתי עושה עם 100,000 דולר מיותרים: פותח בית
ספר ליהלומים לדור הצעיר.
מה הוא חושב על המצב הנוכחי: "המשבר הפעם לא תלוי בנו,
הוא משבר עולמי שאנחנו חלק ממנו. יש לנו מוצר יוקרתי שבתקופות שפל נפגע כמו כל מוצר
מותרות אחר". עם זאת, הוא מוסיף כי "בהשוואה למשברים אחרים אנחנו עוברים את זה
ביציבות יחסית. אני מאמין שצריך להסתכל קדימה. מצד אחד לא להשתולל ומצד שני לא
להכנס לדיכאון כי יש יציבות. המשבר יחלוף ואנשים יצאו ממנו מחוזקים".
מאחל לעצמי: להמשיך במה שאני עושה כיום מבלי להזדקק לעזרה של
אחרים.
מאחל לענף היהלומים: שימשיך לשגשג בכל דרך אפשרית. "בעיקר חשוב
שניתן את הדעת על כך שדור ההמשך ידע את הפיתוחים הטכנולוגיים הקיימים לטובת פרנסתם
העתידית", הוא מוסיף.
מאחל לישראל: "הגאווה הגדולה שלי היא שאני נמצא בארץ", אומר
ניסים ומוסיף "הלקח שלי כניצול שואה שהגיע לישראל בשנת 1949 הוא שצריך לעשות הכל
בכדי לשמור את ישראל כמקום מפלט ליהודים. בכל מחיר".
המעוניינים להשתתף במדור מוזמנים ליצור
קשר.
