יוני בשוק ההון: מגמה זהירה

על פי  בית ההשקעות פסגות ניתוח המגמות בשוק ההון בחודש יוני מלמד כי האופטימיות ששררה בשווקים בשלושת החודשים האחרונים מתמתנת. העליות שאפיינו את הפעילות הפיננסית בשווקים בעולם, נעצרו בשבועיים האחרונים של חודש יוני.  

במהלך יוני נראה שהאופטימיות והאופוריה ששררו בשווקי בעולם נרגעו מעט. לאחר עליות חדות של 40% בתוך שלושה חודשים בשוק המניות האמריקאי, האירופאי והישראלי, נעצרה בשבועיים האחרונים העלייה במרבית השווקים. התשואות על אג"ח מדינה בעולם מתואמות בשלושת החודשים האחרונים עם שווקי המניות בעולם. בהתאם לכך,  ירדו התשואות על אג"ח מדינה באופן חד בשבועיים האחרונים (כלומר, מחירי האג"ח עלו).

הקשר ההפוך בין מחירי המניות לבין מחירי האג"ח, נובע מהיותן של האג"ח מפלט מפני החששות מן הנכסים המסוכנים יותר. מרגע שחששות אלו שככו, זינקו מחירי המניות והסחורות ומחירי האג"ח ירדו. זו כאמור, הייתה המגמה עד לפני שבועיים, אז נרשם מהלך הפוך.

במהלך החודש החולף עלו וצפו על פני השטח הבעיות החמורות הנמשכות במזרח אירופה. בעוד שבמרבית המשקים בעולם,  וישראל ביניהם, ניתן כבר להבחין בהאטה ברורה בקצב הכיווץ בפעילות הכלכלית, ובחלק מהמקרים אפילו בעליה בה, הרי שבמזרח אירופה הבעיות עדיין מאיימות.

הביטוי לחומרת המצב ניתן בבקשת ההלוואה שהגישה שבדיה לאחרונה. שבדיה, אחת המדינות העשירות באירופה, נאלצה לבקש הלוואה של 3 מיליארד אירו ועוד קו סוואפ של 10 מיליארד אירו מהבנק המרכזי האירופאי. זאת על מנת להכין את עצמה למקרה של פיחות חד בערכו של המטבע הלטבי.

החשיפה של הבנקים בשבדיה למשקיהן של המדינות הלטביות מביאה לכך שכל בעיה של מדינות אלו מעמידה את המשק השבדי כולו בסכנה. כאמור, מצבו של המשק הלטבי אינו טוב. הבעיה היא שחשיפה גבוהה למזרח אירופה מאפינת את מרבית מדינות מערב אירופה.

מספר התרחשויות מרכזיות נוספות נרשמו החודש:

בפעם השניה מאז ראשית השנה, הורידה S&P את דירוג האשראי של אירלנד ל-AA.

חלק מהבנקים בארה"ב החלו לקבל את כספי ה-TARP, אותו סיוע ממשלתי שניתן (בכפיה) לבנקים בשיא המשבר.

MSCI הודיעה שתשנה את הסיווג של ישראל במדדי המניות שלה מ"שוק מתעורר" ל"שוק מפותח". המהלך יבוצע רק במאי 2010. הטענה הרווחת היא שהמעבר יפגע בהשקעות הזרים בישראל. צוות האנליסטים של פסגות בית השקעות סבור כי ההשפעה תהיה מינורית. סביר יותר שההשפעה תהיה תהיה חיובית מאשר שלילית.

ה-OECD וה-IMF עידכנו את תחזיות הצמיחה העולמיות שלהם כלפי מעלה. הבנק העולמי הפתיע ועידכן דווקא כלפי מטה.

שוק המניות – בין פעילות ערה לדשדוש

כמו מרבית שווקי המניות בעולם, גם בת"א נמשכה העליה המהירה במחירי המניות בשליש הראשון של החודש. עם זאת,  בהמשכו עבר השוק לדשדוש עד ירידה. כך, מדד ת"א 100 סיים את החודש בירידה זעומה של 0.8%. זאת לאחר שאת כל אחד מהחודשים מרץ-מאי סיים בעליה חודשית שנעה בין 8.5% בחודש חלש ל-12% בחודש חזק מעט יותר.

באותו אופן (אך בעוצמה שונה) גם ה-S&P האמריקאי נותר ללא שינוי ביוני, בהשוואה לעליות חודשיות שבין 5.5% ל-9.5% בכל אחד משלושת החודשים הקודמים.

הפעילים בשווקים חלוקים בדעותיהם האם מדובר בעצירה טבעית למימוש רווחים לקראת המשך הראלי בחודשים הבאים, או שמא השוק עלה מהר מדי חזק מדי ואיבד את הבטחון לפני פרסום דוחות הרבעון השני.

עם זאת,  נראה שהעליה החדה של החודשים האחרונים כבר מתמחרת במלואה את הירידה בקצב ההאטה העולמית.  קיימת הסכמה שכיווץ הפעילות הכלכלית ב-5% ויותר, כפי שהיה ברבעון האחרון של 2008 ובראשון של 2009, לא ישוב ברבעון השני. מנקודה זו ואילך, על מנת שהעליה בשוקי המניות תימשך, יידרש יותר – תידרש צמיחה ממש ועליה משמעותית ברווחי החברות.

ההתפתחויות הכלכליות במשבר זה (שמותו עדיין לא הוכרז רשמית) קשות מספיק לחיזוי גם בלי להוסיף עליהן אלמנטים פסיכולוגיים של שווקים, אבל לא ניתן להתעלם מהם. בחודשים האחרונים ראינו משקיעים חדשים, בעולם, וכמובן גם בישראל, שנכנסים לשוק מתוך תקווה לרכב על המומנטום ולאו דווקא על בסיס תחזיות כלכליות או הערכת שווי. פשוט בגלל שהשוק עולה והם מקווים שימשיך לעשות כן. בדיוק כשם שבשיא המשבר יצאו ממנו משקיעים על בסיס המומנטום השלילי.

המומנטום הוא אחד הכוחות החזקים בעליות ובירידות של מחירי נכסים פיננסיים. מומנטום יכול לקחת מחיר של נכס לרמה הגבוהה הרבה יותר או נמוכה הרבה יותר משוויו הכלכלי. אנחנו מעריכים שכרגע מחירי מרבית הנכסים מתומחרים נכונה, פחות או יותר. אם תתחדש העליה החדה היא עשויה לגרום לנו לחשוב שהשוק יקר מדי ולצמצם חשיפה. הפוך, כמובן, אם תירשם ירידת מחירים משמעותית.

שוק האג"ח - אג"ח ממשלת ישראל מתחזקות

תמונת הראי של החודש החלש למניות, היא החודש החזק לאג"ח ממשלת ישראל – שווין של האגרות השקליות במח"מ בינוני עלו בחודש החולף ב-2.5%, בעוד הצמודות במח"מ דומה עלו ב-3.3%.

ירידת התשואות והעליה במחירי האג"ח מוסברת במהלך דומה שנרשם בארה"ב. המהלך הועצם (בארה"ב ובישראל)  כתוצאה מהתבטאויות של נגידי כל אחת מהמדינות על פיהן האינפלציה לא תהווה בעיה בעתיד הנראה לעין ולכן אין כל כוונה להעלות את הריבית בחודשים הקרובים. הבהרות אלו רק העצימו את מגמת העליה במחירי האגרות, שנעזרה מאוד גם באותה עצירה בריצה אל המניות, אליה כבר התיחסנו.

האג"ח הקונצרני נהנו הן מירידת התשואות באג"ח מדינה והן מהמשך הצמצום במרווחים בהשוואה לתשואות על אג"ח מדינה באותו מח"מ. כך, ראינו עליה של 3.9% במחירי האגרות בתלבונד 20, ועליה מרשימה עוד יותר של 7.8% במחירי האגרות המדורגות נמוך יותר, בתלבונד 40.

יש לציין, שהמרדף של חלק מהמשקיעים אחר התשואות, גרם לכך שהיום, פחות משנה לאחר שיאו של המשבר, חזרנו בחלק מהאגרות הקונצרניות למצב שאפיין את ערב המשבר – המרווחים אינם מבטאים נכונה את הסיכון הגלום בחברה.

ההתאוששות בשוק ההנפקות חשובה אף יותר מהעליה במחיריהם של נכסים אלו. ביוני גויסו כ-4.4 מיליארד ₪ בהנפקות למוסדיים ולציבור (מתוך זה 1.7 מיליארד בגיוס של בנק הפועלים). יתרה מזאת, ביוני, לראשונה מאז פרץ המשבר, חזרו גופים בדירוגים נמוכים יותר שלAושלAמינוס לגייס. קשה להגזים בחשיבותה של התפתחות זו. אם עד לפני שבועות ספורים, עדיין היה חשש שגופים רבים וטובים יתקשו למחזר את חובם, הרי שחשש זה הולך ומתפוגג. אם בחודשים הבאים תימשך המגמה וגופים בדירוגים נמוכים עוד יותר יצליחו לגייס, ניתן יהיה להכריז על סופו של משבר האשראי החוץ בנקאי בישראל.

להלן ביצועי מדדים מובילים בחודש יוני ומתחילת השנה:

הסקירה נכתבה על ידי ורד דר, מערך מקרו ואסטרטגיה, פסגות בית השקעות