חזי בלום: נשמור על מערכת המשפט של הבורסה"

חזי בלום, ידוע  כאיש עשייה, מכוון מטרה ותכליתי. בבחירות האחרונות, כשמאחוריו פעילות ציבורית עניפה, הוא מונה לסגן נשיא הבורסה (ברוטציה) וליו"ר הוועדה המשפטית ולחבר בוועדה הענפית של באזל-2.

מערכת המשפט שלנו היא לב-לבו של המסחר בבורסת היהלומים היא מוכרת ומוערכת מאד על ידי מערכת המשפט בישראל וחשוב מאד שנשמור על מעמדה גם בקרב ציבור היהלומנים וגם בקרב מערכת המשפט הארצית. חשוב לזכור שרק בזכות המערכת הזו אנחנו יכולים לנהל מסחר בהיקף של מיליארדי דולר ללא חוזים ותוך הסתמכות על אמון הדדי. צריך לזכור שיהלומנים סוגרים עסקאות ענק בלחיצת יד, ללא מעורבות של עורכי דין אלא רק באמירה של "מזל וברכה".

אנחנו יכולים לקיים את המסחר הזה בזכות המבנה העוצמה ויכולת האכיפה של מערכת השיפוט שלנו. אין ספק שדווקא בתקופה הנוכחית אנחנו צריכים להתמודד עם אתגרים מורכבים ביותר בתחום הבוררויות ואני שמח על כך שנשיא הבורסה הטיל עלי את התפקיד החשוב הזה.  

הוועדה המשפטית אינה גוף שיפוטי אלא היא אחראית לכך שהמערכת תקבל את הכלים והמשאבים הנחוצים לה על מנת שהחברים המשמשים כבוררים יוכלו למלא את תפקידם בצורה הטובה ביותר. במקביל, חשוב מאד שהחברים המגיעים לבוררויות יקבלו את השירות הטוב ביותר מהמערכת. אנחנו דואגים לספק לבוררים את התשתית ואת העזרים הטכניים הנדרשים להם לביצוע הבוררויות בפועל.  הוועדה אמונה על התפקוד השוטף של המערכת ועל הדאגה לכך שהמערכת תתנהל בצורה הטובה והיעילה ביותר.

עדיין מוקדם להתייחס לתוכניות שלי לקדנציה הנוכחית משום שהוועדה טרם קיימה את ישיבתה הראשונה. אני יכול להבטיח לחברים כי אנחנו נפעיל תהליכי חשיבה מקיפים בנוגע לאופן בו המערכת עובדת ונתאים אותה לצרכים ולזמנים הנוכחיים. כמו כן, נקדיש גם חשיבה לתקנון ונערוך שינויים שיתאימו לחוק החברות החדש.

במקביל לשינויים שיערכו, אנחנו נקפיד לפעול לשימור של המערכת המשפטית של הבורסה עצמאית וייחודית. רק הקפדה על העקרון הזה תבטיח התנהלות תקינה של שלוש רשויות כפי שנהוג במדינה דמוקרטית.

בהחלט, אני משוכנע שהנסיון שלי כשופט (נציג ציבור) בבית הדין לעבודה וכבורר של הבורסה מאז שנת 1985 יסייעו לי בביצוע התפקיד. ברמה האישית אני שמח מאד על המינוי ואעשה הכל על מנת לעמוד באתגרים שהוא מציב בצורה הטובה ביותר.

הפעילות שלנו מול הבנקים היא תוצאה של אסטרטגיה ארוכת טווח שבמסגרתה אנחנו שומרים על קשר קרוב מאד עם הנהלות הבנקים כבר שנים רבות. המשבר הכלכלי העולמי הביא, באופן טבעי, לפעילות אינטנסיבית מאד מול המערכת הבנקאית. במסגרת ועדת מימון עבדנו מול הנהלות הבנקים בשני רבדים; ברובד הראשון פעלנו לסייע בעזרה פרטנית לחברות – גדולות וקטנות. המטרה הייתה לפתור בעיות שהתעוררו בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ואני חייב לומר כי לשיטתי ב -99% מהמקרים מצאנו אוזן קשבת אצל הבנקים והם נענו לבקשותינו.

בהקשר הזה של שתוף פעולה, אני חושב שצריך להוריד את הכובע בפני ההנהלות הבנקים בכל הרמות והדרגים – גם מנהלי הסניפים שעובדים קרוב מאד לחברים ולענף וגם להנהלות הבכירות ולמנכ"לים. לעניות דעתי זכינו מצד הבנקים ליחס הוגן ולגמישות. ההבנה שנוצרה מול המערכת הבנקאית הייתה יוצאת דופן ואני קיבלתי את התחושה שהמערכת הבנקאית הבינה את הצרכים שלנו בעת הזו.

חשוב להדגיש, עוד לפני שנכנסים לפעילות של ועדת מימון כי היציבות של הענף כולו בתקופה הלא-פשוטה הנוכחית נשמרה בסך הכל. מאז תחילת המשבר, לקחה על עצמה ההנהלה לנהל הידברות שוטפת ורציפה עם הנהלות הבנקים. אם לסכם את ההתרחשויות עד עתה, ניתן לראות כי אנחנו הענף היחידי בעולם שלמרות המשבר האובליגו שלו ירד. הנתונים הם בסך הכל מרשימים - למרות שהחברים צריכים כסף ולחוצים, ישנה ירידה של כ-35% בחוב הבנקאי.

כמו כן חשוב לציין שעד לאחרונה ישראל הייתה המקום היחידי בעולם שבו המערכת הבנקאית הסכימה להשתמש ביהלומים כערבויות. רק לאחרונה נכנס לתוקף הסדר דומה גם בבלגיה. ההסדר הזה מקל על היהלומנים ומסייע לנו גם בתקופות מורכבות כמו זו הנוכחית.

אנחנו פועלים גם בנושא הזה במסגרת של שתוף פעולה ענפי ומקיימים פגישות על מנת לקדם את הנושא. אני מקווה   מאד שהדבר אכן יצא לפועל מכיוון שלסוגיית האשראי יש חשיבות רבה בנוגע לאופן בו יצא הענף מהמשבר הזה. בהקשר הזה צריך לשים לב גם למה שקורה במרכזים אחרים בעולם כמו בלגיה והודו.

אני מודע לחשש וחשוב לי להבהיר ולהרגיע - כאשר הענף יתאושש המסגרות יעלו בהתאם. המסגרות יתבססו על מימון ובטחונות ובנוסף יוזרם הון עצמי לענף.  צריך להבין שמדובר כאן גם באינטרס של המערכת הבנקאית, אם המערכת הבנקאית לא תיתן אשראי אין לה זכות קיום.

לדעתי מדובר בדרישה לא ריאלית. הרצון של החברים שהבנקים יורידו את עלויות הריבית לא יוכל להתממש. הבנקים אינם גופים ממשלתיים, אלא נמצאים בבעלות פרטית. הבנקים לא יכולים לשנות את עלויות הריבית משום שהמרווח שלהם על קניית ומכירת הכסף לציבור הוא קבוע פחות או יותר ולא גבוה מאוד בתנאי השוק הנוכחיים.

יתרה מכך, גם אם הבנק עצמו רוצה ללכת לקראת לקוח מסויים ולא להרוויח עליו, בנק ישראל "דואג" שהוא לא יוכל לפעול בצורה חריגה. בנק ישראל ממלא את תפקידו ומונע פעילות כזו. לכן, הציפיה הזו, כפי שאמרתי, לא ריאלית.

נושא באזל 2 נמצא בראש סדר העדיפויות של ראשי הענף והוא מטופל במסגרת של ועדת באזל-2, שהיא ועדה ענפית. נשיא הבורסה, אבי פז, מוביל אותה ולצידו שמואל שניצר, בומי טראוב, אנוכי, שלום פפיר, מנכ"ל הבורסה, יאיר כהן ומנכ"ל ההתאחדות, עודי שינטל.

כרגע מדובר בעבודה בשלושה שלבים. בימים אלו משלים משרד רואי החשבון דלויט, ברייטמן, אלמגור בדיקה נרחבת של הענף שתאפשר לנו לעבור את השלב ראשון – הגישה הסטנדרטית של באזל-2. לאחר מכן, יבחנו הדברים מול המפקח על הבנקים ובשלב האחרון ההסדרים יזלגו למערכת הבנקאית עצמה.

אני מבקש להדגיש שנראה כי כל המערכת הבנקאית הולכת לכיוון של רגולציה משמעותית. לאחרונה נערכה פגישה בהולה של ה-G-20. בפגישה הזו חידדו נציגי המדינות את ההסכמות של באזל-2. בגדול אני מעריך שבאזל-2 תהיה חלק במסגרת של חוקים פיננסים שיכנסו לתוקף במסגרת המערכת הבנקאית העולמית.

מנקודת המבט שלי ניתן לראות התחלה של התאוששות. ברמה העסקית יש כבר מצבים שחבילות של קראטים נמכרות כחבילות שלמות, בניגוד למגמה בחודשים האחרונים של מכירת חלקי חבילות או אבנים בודדות מתוכן. בנוסף אפשר לזהות שמתחיל להיווצר חוסר של סחורות מסויימות. לתחושתי באבנים הקטנות יש תנועה מורגשת. אני מקווה שאחרי הקיץ העסק ישוב לפעילות תקינה. חשוב לזכור שמדובר בשוק ומטבעו של שוק, מה שיורד עולה ואני מאמין שאנחנו בתחילתו של שלב העלייה.