קובי קורן: פועלים בכדי לשמור על יציבות הענף"

קובי קורן: פועלים בכדי לשמור על יציבות הענף"

קובי קורן, סגן נשיא הבורסה וממלא מקומו הוא אחד מוותיקי פעילי הציבור בבורסה. מזה שלוש קדנציות קובי הוא יד ימינו של נשיא הבורסה.  בראיון לאתר האינטרנט של הבורסה הוא מספר על הצפוי בשנתיים הקרובות.
קובי קורן, בן 63
בוגר אוניברסיטת תל אביב בכלכלה ובמדעי המדינה. במהלך לימודיו למד את מקצוע היהלומים והחליט להצטרף לענף. חבר בורסה משנת 1973.
מנהל ובעל חברת יהלומי קורן 1984 בע"מ, שעיסוקה ייצור אבני פנטזי וחיתוכן במידות וצורות מיוחדות. החברה מעניקה שירות לענף השעונים.
 
את פעילותו הציבורית בבורסה החל  בשנת 1979 כדירקטור באגודת קידום. בשנת 1993, לאחר הבחירות, צורף על ידי מר יצחק פורם, שכיהן אז כנשיא הבורסה, כנציג דיירים לדירקטוריון מפעלי בורסת היהלומים.
 
בבחירות שהתקיימו בשנת 1995 נבחר לראשונה כחבר הנהלת הבורסה. הוא שב ונבחר לכהן כחבר הנהלה גם בשנים 1997, 1998 ובשנת 2001 - בקדנציה זו  שימש  גם כחבר נשיאות בתפקיד מזכיר כבוד.
 
מאז הבחירות בשנת 2005 הוא מכהן  כחבר הנהלה, סגן נשיא וממלא מקומו. בנוסף התמנה כנציג הנהלת הבורסה בדירקטוריון מפעלי בורסת היהלומים, תפקידים בהם הוא כיהן גם   לאחר הבחירות שהתקיימו ביוני 2007.
 
במהלך  שנות כהונתו בהנהלת הבורסה היה חבר בועדות שונות וכיהן בתפקיד יו"ר של ועדות- בטחון, איסורי כניסה, ביטוח, מיסוי, אישור סופי ומגדל היהלום.
 
 
 
קובי, כחבר הנהלה ותיק וכמי שממלא תפקיד סגן נשיא הבורסה וממלא מקומו בשנים האחרונות, כיצד פועלת הנהלת הבורסה בכדי לסייע לענף וליהלומנים בתקופה זו?
 
 
בחודשים מאז פרוץ המשבר אנחנו מצויים במצב לא פשוט. זו תקופה שיש בה אתגרים מורכבים וצריך לזכור שלא אנחנו יצרנו את הקשיים הללו - כלכלת העולם כולו סובלת מהשלכות המשבר ובאופן טבעי גם ענף היהלומים נאלץ להתמודד עם כללי משחק חדשים לחלוטין כבר כמעט שנה. מבחינת הנהלת הבורסה, המשימה החשובה ביותר היתה בתחילת הדרך להביא לבלימה בהדרדרות ולמזעור הנזקים שהמשבר הכלכלה גרם ובמקביל להביא ליציבות ולשמור עליה לאורך זמן. עד עכשיו נעשתה עבודה רצינית מאוד בהקשר הזה והצלחנו למנוע זעזועים רבים ומיותרים בענף. בכדי להשיג את היציבות הזו ולשמר אותה, במידה כזו שתאפשר לנו לאחר תום המשבר לצאת מחוזקים, אנו פועלים בכמה מישורים ועוסקים בפתרון של הסתבכויות משפטיות ועסקיות, בפעילות אינטנסיבית מול הבנקים, בהשקעת משאבים בשיווק הענף באמצעות המכון וכמובן גם בעבודה מול רשויות המס ומשרדי הממשלהבמטרה לגייס אותם לסייע לנו בהתמודדות.


תוכל להרחיב לגבי כל אחד מהמישורים שציינת?
 
 
בוודאי. נתחיל דווקא בפעילות, שאני רואה בה השקעה ישירה בעתיד של הענף ואני מדבר על  פעילות השיווק שאנחנו מבצעים במסגרת מכון היהלומים ובשיתוף פעולה עם התאחדות תעשייני היהלומים.פעילות השיווק מתמקדת ביהלום כמוצר גנרי וביהלומנים כיצרנים. אנחנו מפעילים את תוכנית "נעבור את זה יחד" שבין השאר גם מנצלת את רשת האינטרנט בכדי לתת רוח גבית משמעותית לענף כולו ולכל אחד מן היהלומנים שלוקחים חלק בפרוייקט.

בנוסף, אחת הדרכים המרכזיות לשיווק היא נוכחות בתערוכות בינלאומיות מרכזיות ואנחנו פועלים גם בתחום הזה. למרות התקופה הלא פשוטה בה אנחנו מצויים מבחינה כלכלית על היהלומן הישראלי להשקיע בתערוכות ולהמשיך להיות נוכח על המפה ברמה הבינלאומית חשוב שנהיה במרכז הפוקוס כל הזמן ובכל מקום אפשרי כדי שכאשר המשבר יסתיים נהיה פנים מוכרות – רק כך נחזק את עמדת הזינוק שלנו לקראת היום שאחרי המשבר.
המשבר הרי יסתיים במוקדם או במאוחר וכשהמסחר יחזור להיקפיו הנורמליים אנחנו נעמוד בתחרות מול מרכזים אחרים. בנקודה הזו חשוב שהיהלומנים הישראליים יהיו פנים מוכרות בשוק הבינלאומי. לחשוב על הרגע שאחרי פירושו שאנחנו משקיעים בנוכחות בזירה הציבורית הבינלאומית גם היום.



מה באשר לפתרון הסתבכויות עסקיות ומשפטיות?
 
 
בהקשר הזה אנחנו פועלים בצורה מאוד נחרצת במסגרת הוועדה המשפטית של הבורסה ובמסגרת הבוררויות שלנו. אנחנו מצויים בתקופה מורכבת ביותר ואחד הכלים המשמעותיים ביותר בשמירה על היציבות ועל כללי וערכי המסחר שלנו הוא שמירה על מערכת המשפט והאכיפה של הענף. בענף היהלומים המסחר מתבסס אך ורק על אמון ולחיצת יד ולכן יש ערך ראשון במעלה לכך שנדע לשמור ולאכוף את כללי האתיקה וההתנהלות בצורה הקפדנית ביותר.   כחלק מההערכות שלנו לאתגרים של התקופה הזו  אנחנו פועלים לארגון מחדש של הוועדה המשפטית ואנחנו עושים הכל על מנת שהמערכת תשרת את החברים בצורה הטובה ביותר.


המערכת המשפטית של הבורסה היא בעצם לב לבו של המסחר.
 
 
בהחלט, לוועדה המשפטית של הבורסה יש תפקיד מהותי ומשמעותי. יש לה תפקיד חשוב בשמירה על מרקם החברים ועל הסביבה העסקית הנקייה. בקדנציה הנוכחית עומד בראש הוועדה המשפטית חזי בלום, שהוא איש עשייה רציני ותכליתי ואני מאמין שהוא יגייס את כל יכולותיו המקצועיות והאישיות בכדי לדחוף את השינוי הזה קדימה. הוועדה המשפטית צריכה לקבל עוד כלים שיאפשרו למערכת המשפטית של הבורסה להתמודד טוב יותר עם אתגרים של פסקי בוררות בערכאות השונות.

 
איזה שינויים צפויים לנו במסגרת הזו?
 
אנחנו בודקים אפשרות להרחיב את המשרדים בהם יושבים עובדי הוועדה ולהעסיק עוד עובדים בכדי להתמודד עם האתגרים המזומנים לנו. בנוסף, אנחנו פועלים בכל הכלים העומדים לרשותנו בכדי לקצר את משך הזמן של הבוררויות בבורסה. אני משוכנע שכל חברי ההנהלה מכירים בחשיבות הנושא ולכן בהתאם אנחנו משקיעים בו את מירב המשאבים ואת מיטב היכולות שלנו.


עד כה מערכת המשפט מכבדת מאד את הפסיקות של הבוררים.
 
 
בהחלט, ניסיון העבר מלמד שהערכאות השיפוטיות של מדינת ישראל מכבדות את ההחלטות המתקבלות על ידי מערך הבוררויות של בורסת היהלומים. בכדי שהמצב הזה ימשך אנו חייבים להתעדכן ולהתאים את עצמנו לרוח התקופה. במקביל לאתגרים הנקודתיים העומדים בפנינו אנחנו גם משקיעים הרבה מאד אנרגיה בעדכון ובהתאמת המערכת לשינויים שמתרחשים במערכת המשפט בישראל.


הזכרת את הפעילות שנעשית מול מערכת הבנקאות. כיצד אתם פועלים מול הבנקים?
 
 
מערכת היחסים שלנו עם הבנקים טובה ועובדת מצוין באופן שוטף. עם זאת, בתקופה הנוכחית אנחנו מצפים לאוזן קשבת ולשיתוף פעולה טוב יותר מצד הבנקים. עיקר הפעילות שלנו מול הבנקים היא בהגנה על החברים במקרים בהם הבנקים מפעילים לחצים לא מוצדקים. אנחנו עושים כל שביכולתנו על מנת לעזור לחברים מתוך תפיסה שהלחצים המיותרים של הבנקים עלולים לגרום להדרדרות מיותרת ולא מוצדקת. צריך לזכור שאף אחד לא ירוויח מהידרדרות שכזו, גם לא הבנקים. 
 
 
ובאילו תחומים אתם פועלים מול הממשלה?
 
הפעילות מול הממשלה נערכת על מנת לסייע לענף במספר תחומים. בתחום האשראי אנחנו פועלים ללא לאות מול ראשי האוצר והתמ"ת בניסיון להשיג ליהלומנים אשראי בערבות מדינה. מדובר בהידברות שנמשכת כבר זמן מה ואנחנו מקווים שבסופה המדינה תקבל את דרישותינו. הנושא הזה הוא קריטי בעיקר לנוכח הפעילות של מרכזי יהלומים אחרים בעולם. אי אפשר להתעלם מהסיוע העצום שממשלות בלגיה והודו מפנות לענף היהלומים. אנחנו עושים הכל על מנת לדאוג לכך שממשלת ישראל לא תשב בחיבוק ידיים, אלא תפעל על מנת לדאוג לכך שישראל תמשיך להיות גורם מוביל בענף הבינלאומי. בלי הזרמת אשראי בערבות מדינה יהיה לנו הרבה יותר קשה לעשות זאת, אולי אפילו בלתי אפשרי.

דובר בעבר גם על נושא סיוע ממשלתי במימון עובדים.
 
הממשלה יכולה וצריכה להעמיד לרשות היהלומנים סט של כלים להתמודדות עם השלכות המשבר. מעבר לנושא האשראי בערבות מדינה יש כלים נוספים לסיוע, אחד מהם הוא השתתפות המדינה במימון עובדים בתקופה וזאת במסגרת של תוכנית הכשרה מקצועית. למדינה יש "בארגז הכלים" שלה אאת האפשרות לסייע לנו במסגרת הזו ואני מקווה מאד שהמגעים שלנו עם משרד התמ"ת בנושא זה יביאו להקטנת עלויות כוח האדם השוטפות שלנו כמו גם לשימור עובדים מיומנים בענף.

ומה בנוגע לסיוע ממשלתי בתחום מאגדים שיווקיים?
 
במסגרת המאמצים שלנו לסייע ליהלומנים לצאת לתערוכות בינלאומיות ולשווק את היהלום הישראלי יזמנו, תוך שיתוף פעולה ענפי, תוכנית נוספת שכבר יצאה לדרך ואושרה, זוהי תוכנית המאגדים השיווקיים. במסגרת זו במסגרת זו יהלומנים שיתאחדו וישתפו פעולה יוכלו להנות מסיוע ממשלתי ביציאה לתערוכות, בפרסום ובנושאים נוספים. זו דוגמה נהדרת לכך שכשיש רצון מצד הממשלה אפשר להרים פרוייקטים שמסייעים לענף כולו ובשורה התחתונה גם למדינת ישראל.
 
בתקופה הזו, כיצד הנהלת הבורסה פועלת ברמת הרווחה האישית למען החברים?
 
הרווחה האישית של חברי הבורסה הוא תחום ראשון במעלה ועסקנו בו בכובד ראש בקדנציה הקודמת. מטעמי צנעת הפרט אני מבקש לא להרחיב בנושא, אבל זו פעילות שהתרחשה בתקופה האחרונה והשקענו בה משאבים גדולים מאד. במהלך כל תקופת המשבר הקפדנו להזרים כספים לחברים שנזקקים לכך על ידי קרנות העזרה ההדדית שפועלות בבורסה. בנוסף במישור העזרה לחברים אנחנו עומדים בקשר רציף עם הרשויות המקומיות בהן מתגוררים חברים הזקוקים לעזרה. אנחנו כל הזמן בוחנים את הצרכים מתוך תשומת לב והקשבה ופועלים כדי לסייע היכן שניתן. במקביל העמדנו תקציבי סיוע והענקנו הקלות משמעותיות בתשלומים. אין ספק שהנושא הזה ימשיך להיות בראש סדר העדיפויות שלנו גם בקדנציה הקרובה ונמשיך להקצות משאבים לנושא הזה.


סוגייה מרכזית בקדנציה הקודמת הייתה עסקת עשר הקומות. מה המצב כיום מבחינת חיבור הקומות ואכלוסן בפועל?
 
עסקת עשר הקומות היא הצלחה בלתי רגילה ברמה הכלכלית והאסטרטגית ארוכת הטווח והיא הוכחה כעסקה טובה וחשובה. אפילו בראיה קצרת טווח במבחן התקופה הנוכחית ועל רקע המשבר הכלכלי היא מניבה לנו פירות רבים . היום, עסקת עשר הקומות מהווה מקור הכנסה משמעותי עבור הבורסה וזאת בנוסף להכנסה הראשונית שהיא הכניסה לקופה. מדובר באחת מהעסקאות המוצלחות שהבורסה עשתה והיא הון רב. אין לי ספק שגם בשנים הבאות ניווכח הלכה למעשה עד כמה העסקה הזו הייתה נכונה מכל הבחינות.
בנוגע לחיבור הקומות בפועל, עד כה כ- 70% מהמשרדים בקומות שהתווספו אויישו ואני מאמין שבקרוב יאויישו גם שאר המשרדים בפועל. הבניין עצמו עובד כיחידה אחת ללא תקלות משמעותיות כבר זמן מה ונראה כי הדיירים מרוצים מהשירותים שהבניין מספק ומרמתו הכללית.


כיהלומן ותיק ומנוסה, איך אתה רואה את מצב הענף כיום - עשרה חודשים בתוך המשבר?

שוק מוצרי היוקרה נפגע במשבר, על כך אין ויכוח. יחד עם זאת חשוב לזכור שישנן מדינות שלא נפגעו באותה מידה כמו ארצות הברית. מניסיוננו בעבודה עם המזרח רחוק, אני יודע כי המזרח הרחוק נפגע פחות. בסין יש פריחה כלכלית ושוק מוצרי היוקרה פעיל וחי. אני, באופן אישי, מאמין כי לקראת סוף השנה ועונת החגים המצב ישתפר והתפקוד הכלכלי העולמי יחזור למצב נורמלי.

מה היהלומן הישראלי צריך לעשות כדי לוודא שהוא יהיה בעמדת הזינוק הטובה ביותר?
 
אני מאמין בשילוב של זהירות לצד ראייה מפוקחת של העתיד ולקיחת סיכונים מחושבים. כבעלי עסקים אנחנו נדרשים לפתוח עין ולהזהר ממפלות. חשוב מאוד לחשוב מחדש על העסק ולראות איפה אפשר לצמצם כדי לשמור על יעילות ורמת פעילות נכונה לתקופה הזו. נכון, אנחנו מצויים בתקופה מורכבת שיש בה סכנות אבל אני גם רואה את האפשרויות הגלומות במשבר הזה ואת היכולת שלנו כענף לצמוח מתוכו מחדש. כפי שכבר אמרתי, אנחנו חייבים לעשות הכל על מנת שנהיה מוכנים לרגע שבו הכלכלה העולמית תצא מהמיתון. אין לי ספק שכשהרגע הזה יגיע, היהלומן הישראלי יהיה הראשון לקפוץ לריבאונד.
.