יעקב קטן: "חוזר בכוחות מחודשים"

יעקב קטן,שצבר רקורד עשיר של עשייה ציבורית, חוזר לכהן בהנהלת הבורסה. בעבר נאמר על קטן שהוא איש של "עשייה ללא דיבורים", בראיון לאתר הבורסה הוא אומר: "נפעל להחזרת המסחר לרמתו הרגילה".

הקדנציה הנוכחית תעמוד בסימן פעילות לייצוב המערכת והכנתה ליום שאחרי המשבר. בהקשר הזה חשוב להבהיר שהמשבר הזה נוצר מבעיות שלא קשורות לענף היהלומים באופן ישיר. תוך כדי תנועה סחף המשבר  גם את ענף היהלומים הבינלאומי בו יש לישראל תפקיד מרכזי.

במהלך השנה האחרונה עשתה הנהלת הבורסה בראשות הנשיא אבי פז, מאמצי-על לבלימת הסחף ובזכות הפעילות הנחושה והמקצועית ההידרדרות נבלמה תוך פרק זמן קצר יחסית של כמה חודשים. נכון לעכשיו, נראה שאפשר להתחיל לדבר על התייצבות והתחלה של חזרה איטית לשגרה. קצב המסחר וההתפתחות שלו לא יהיו דומים בעתיד הקרוב למה שהיינו רגילים אליו, אבל ההיערכות של הענף הישראלי לכללי המשחק החדשים היא מרשימה וטובה. היום, האתגר שניצב בפני ההנהלה החדשה הוא לסייע למערכת לחזור לפעילות שגרה, להחזיר את המסחר לרמות המקובלות ולהבטיח שישראל תהיה בעמדת זינוק טובה כשהמשבר יחלוף.

.

בעבר לקחתי חלק בהבאת הבנק ההודי לישראל. לפתיחת הסניף כאן, ברמת גן, היה משקל רב מהיבטים שונים וארוכי טווח – הן כלכליים והן אסטרטגיים. אני מאמין שאנחנו צריכים להמשיך לעשות מאמצים להביא לישראל עוד גורמים בינלאומיים גדולים וחשובים דוגמת הבנק ההודי.ישראל היא מרכז סחר בינלאומי ועל מנת לוודא שזירת הפעילות שלנו תמשיך לשגשג ולהיות שוקקת עלינו לדאוג לכך שהגורמים הבינלאומיים הגדולים והמרכזיים ביותר יפעלו בישראל. זהו אחד הפרמטרים המרכזיים בשמירה על מעמדה של ישראל כמרכז מסחר עולמי גם אחרי תקופת המשבר הכלכלי.

במקביל, אנחנו יודעים שלחלק מהחברים יש קושי בנושא הגלם. לנושא הגלם יש משמעות חשובה גם עבור יצרנים קטנים וכמובן שגם עבור הצעירים. אנחנו נפעל ,ככל יכולתנו, על מנת לקדם את הרחבת מעגל החברות המספקות גלם למרכז הישראלי. אני מקווה שקידום הנושא המהותי הזה יאפשר, בין השאר, גם להחזיר לכאן לפחות חלק מהתעשייה.

בראש וראשונה אני חייב להגיד שהמערכת של וועדת בטחון אותה אני מקבל בירושה מקודמי בתפקיד מתפקדת באופן טוב מאד. ניסן חן, יושב הראש  היוצא של הוועדה, עשה עבודה טובה והוא העביר לי מערכת שעובדת בצורה ראויה.

מערכת הבטחון של הבורסה היא אחד הבסיסים החשובים ביותר לפעילות השוטפת במתחם הבורסה. בלי מערכת בטחון יעילה, אמינה, רצינית ואחראית המסחר לא היה יכול לצאת לפועל ואנשים לא היו יכולים לנהל פעילות כלכלית בלב שקט. צריך לזכור שבמרכז הישראלי מתבצעות עסקאות פנים ויצוא בסדר גודל של כ –20מיליארד דולר בשנה. יש כאן כמות אדירה של סחורות ובזכות המבנה הייחודי של המתחם ומערכת הביטחון שלנו הסוחרים יכולים לנהל את עסקיהם ברוגע ובשלווה. חשוב לי לציין שהוועדה מופקדת לא רק על מערך הבטחון של הבורסה אלא גם על מערך הבקרה במתחם. מבחינתי, להיות מופקד על הבטחון האישי והמסחרי של החברים, זו אחריות כבדה ורצינית. 

אנחנו נפעל לכך שהעבודה תיעשה בשקט ובצורה הטובה ביותר. האנשים במערכת הבטחון של הבורסה הם אנשים רציניים, שיודעים לקבל החלטות על בסיס שיקולים עניינים ורחבים וליישם אותן בצורה הטובה ביותר. העבודה של ועדת בטחון נעשית תחת מעטה של סודיות, אבל אני חייב להגיד שהעובדה שלא שומעים על מקרים שקורים במתחם, לא אומרת שהם לא מתרחשים בפועל. צריך לזכור, שמבחינת מערכת הבטחון של הבורסה, דווקא השקט והמחסור בידיעות בציבור הם סממן של פעילות מוצלחת.

אני מאמין גדול בערך של שקיפות ופועל בנחרצות בכדי ליישם את הערך הזה הלכה למעשה. הציבור מעריך שקיפות ויודע להוקיר ולכבד נבחרי ציבור שפועלים על פי העקרון הזה. לשמחתי גם הנשיא שלנו ידוע כמי שפועל בשקיפות מלאה ואני מאמין שזה הקו שההנהלה הנוכחית תפעל על פיו. אנחנו חיים בתוך עמנו, הנהלת הבורסה אינה מנותקת מציבור החברים ופועלת בתוך משפחת הבורסה ועל כן השקיפות מאוד חשובה.

כשחושבים על טובת החברים בטווח הרחוק, אין ברירה אלא לקבל החלטות קשות. במקרים כאלו צריך להסתכל לחברים בעיניים, להגיד להם את האמת כפי שאתה מבין אותה ולפעול בהתאם למה שנכון ולא בהתאם למה שפופולארי באותו רגע. אני מאמין שהשילוב של שקיפות, אמינות וענייניות הוא הכרחי עבור מי שרוצה לשרת את הציבור ולהנהיג אותו. 

 אני מאוד שמח על המינוי ומרגיש שזו זכות לעבוד בהנהלה הנוכחית. אני מאושר על האמון שהציבור העניק לי כשבחר בי להנהלה ומודה לנשיא הבורסה, אבי פז, על כך שהוא רואה בי איש אמון שלו. להיות סגן נשיא זה לא רק תואר כבוד אלא גם אחריות ואני מודע לכך שעומדים בפני הנהגת הבורסה אתגרים רבים ומורכבים. בכלל אפשר לומר שההנהלה שנבחרה היא מצוינת. מדובר בנבחרת טובה, ומניסיוני אני יכול לומר שהנשיא שלנו מגיע לקדנציה השלישית שלו כשהוא מצוייד בניסיון רב ומתנהל בחדות ומתוך ראייה אסטרטגית רחבה מאוד.

כשאהוד אולמרט היה שר התמ"ת הצטרפתי לביקור שהוא ערך בהודו. במהלך הביקור התעקשתי להשתתף בפגישה שנערכה בינו לבין שר המסחר והתעשיה ההודי קאמל נאט ובפגישה הזו הצעתי להודים לפתוח בבורסת היהלומים הישראלית סניף של הבנק ההודי. הצגתי בפניהם את היתרונות שגלומים בפתיחת סניף בבורסה וזאת לאור היקפי המסחר בין ישראל להודו בתחום היהלומים. במהלך תקופה ארוכה שידלנו, דחפנו והתעקשנו להביאם לכך. נשיא הבורסה, אבי פז, תמך במהלך בצורה בלתי רגילה ובכל כובד משקלו. זו הייתה בחירה אסטרטגית של ההנהלה והיום ניתן לומר בפה מלא שההימור שלי ושל המערכת היה שקול וטוב. מבחינתי, המהלך הזה גם מהווה לקח חשוב לחיים -  גם כשהדברים נראים כמעט חסרי סיכוי, אם אתה מאמין במשהו חשוב, יש להתעקש על השלמתו ולפעול באמונה ובנחישות. זה נכון גם ברמה האישית, וגם בזירה המקצועית, העסקית והציבורית.

אני פעיל בשוק ההודי כמעט שלושה עשורים ואני חייב לציין שתעשיית היהלומים בהודו לא נחה לרגע. אחרי ההלם הראשוני ההודים התארגנו מחדש ולאט לאט הם יוצאים מהמשבר. הם הבינו שהם חייבים להתאים את עצמם לתפקוד במשבר ואחת ןעשו זאת בתהליך של התייעלות ארגונית וחסכון בעלויות תפעול. התחושה בהודו היא כי יש תחתית למשבר הזה וכנראה שהגענו אליה. מכיוון שהודו  הפכה ליצרנית המלוטש הגדולה בעולם, חשוב שנראה איך הדברים מתנהלים שם. אסור לנו להרשות לעצמנו מצב בו השוק הישראלי יפגר אחרי מרכזים מתחרים בעולם ובוודאי שלא אחרי הודו כמו גם בלגיה. עלינו להיות ערוכים לתחרות קשה.

בהחלט. הממשלה ההודית ומגזר הבנקים תומכים בצורה יוצאת דופן בענף היהלומים במדינה. ניכר שהממשלה שם מבינה את הפוטנציאל האדיר שגלום בענף היהלומים ואת תרומתו של הענף לכלכלה גם ביום שאחרי המשבר. אני חושב שממשלת ישראל ומגזר הבנקים יכולים ללמוד מכך שיעור חשוב. 

בסוראט הממשלה המקומית נתנה ערבויות על חלק מסכום האשראי שנלקח. יתרה מכך, הממשלה המקומית עזרה ליהלומנים בכך שהיא הפעילה לחצים על הבנקים שישנו ויקלו את המדיניות מול ענף היהלומים המקומי. ניתן לקחת את פעילות התמיכה בהודו בתור מודל פעולה שיש לחקות בישראל.

כרגע הכדור נמצא בידיים של הממשלה. מאז פרוץ המשבר ההנהגה הענפית פעלה בשיתוף פעולה ומתוך ראייה רחבה ככל האפשר של המשבר, השלכותיו והדרכים בהן ניתן לקדם את הענף. לדעתי, ואני אומר את הדברים למרות שלא הייתי חלק מהנהלת הבורסה בשנתיים האחרונות, האופן בו ההנהגה הענפית פעלה במהלך השנה האחרונה הוא מעורר הערכה ומהווה מודל לחיקוי. אולם, ההנהגה הענפית לא יכולה לעשות את הכל לבדה. אם הממשלה לא תירתם ותסייע לענף לא נוכל להתמודד בצורה ראויה מול מרכזי יהלומים אחרים בעולם כמו הודו ובלגיה.

בקדנציה הקודמת, לאחר פרוץ המשבר ההנהלה פעלה מול משרד האוצר ומשרד התמ"ת כדי לשכנע את הממשלה להעניק ערבויות לאשראי לענף היהלומים. מתן האשראי הממשלתי דורש התאמה, אולם אם הממשלה מבינה את חשיבות הענף לכלכלת הישראלית, מן הראוי שהיא תבצע את ההתאמות הנדרשות ויפה שעה אחת קודם. הפרדוקס הוא שהפלטפורמה למתן אשראי בערבות מדינה כבר קיימת. זה כסף שהמדינה הסכימה לתת ויש בנקים שזכו במכרז שנערך לצורך כך. הממשלה צריכה להחליט שענף היהלומים חשוב לה ולפעול בהתאם לכך ולדאוג שהחלק היחסי של האשראי הזה יגיע לעוסקים בענף היהלומים. 

כחבר הנהלה וכסגן נשיא אני יכול להבטיח שאנחנו נמשיך בקו הזה של שיחות עם ראשי האוצר והתמ"ת כשלנגד עיננו המודל ההודי והבלגי של תמיכה בלתי מסוייגת של הממשלה בענף היהלומים. חשוב לזכור שכשהמשבר יסתיים אנחנו נעמוד באותה נקודת זינוק מול הענף בהודו והענף בבלגיה. מי שיזכה לתמיכה גדולה יותר בשלב הנוכחי יוכל להוביל את השוק העולמי לאחר תום המשבר.

אני יכול לומר לך מהי נקודת החוזק של הענף הישראלי ועל מה כדאי להשען בימים אלו. תעשיית היהלומים הישראלית היא משפחה. אנחנו נולדנו לתוכה ואנחנו נשארים בה. המשבר הכלכלי פוגע גם בתעשיות היהלומים במקומות אחרים בעולם וגם מרכזים אחרים חווים את הקשיים שאנחנו חווים.

הייחודיות שלנו היא בגמישות וביכולת של הענף להתאים את עצמו לכל תנאי. הוכחנו בעבר לא פעם ולא פעמיים את היצירתיות שלנו, את היכולת שלנו לבצע את ההתאמות הנדרשות ואת יכולת ההישרדות שלנו. כך למשל בתקופת האינתיפאדה הראשונה שינינו את כל תפיסת העבודה ובעקבות הפיחות במספר הקניינים שהגיעו לישראל באותה תקופה, התחלנו להגיע בעצמנו ללקוחות ופיתחנו רשת אדירה של שיווק בינלאומי. באותה תקופה זה היה שינוי תפיסה מוחלט, אבל הוא עבד היטב והתברר כפתרון יוצא מן הכלל.

יש לנו יתרון מובהק נוסף ביחס למרכזי יהלומים אחרים והוא טמון ב"רישות" שלנו. בכל אחד ממרכזי היהלומים בעולם יש ישראלים ואנחנו מרושתים בצורה בלתי רגילה. בעידן הגלובאלי זהו יתרון משמעותי ביותר. אנחנו מכירים זה את זה ומסייעים זה לזה וחשוב שנמשיך לנצל ולפתח את המשאב הזה גם בעתיד.

היהלומן הישראלי תמיד ידע לצאת מחוזק מכל תקופה קשה. זה לקח שנה ולפעמים שנתיים, אבל אחרי כל משבר, תמיד הצלחנו לפרוץ קדימה וידענו להפוך את התקופות הקשות לקרש קפיצה לשגשוג ולהצלחה. אם ננצל את היכולות שלנו בצורה מקסימלית גם בתקופה הנוכחית, אני בטוח שנצא גם מהמשבר הזה חזקים יותר.

 להיות חיובי ולעשות טוב לאנשים. אני תמיד זוכר שהעולם הוא מראה – אם אחד מחייך, שניים מחייכים.