מדד המחירים לצרכן עלה ברביע השני של 2009 עליה ניכרת של 2.3 אחוזים.
כך עולה מדו"ח האינפלציה המסכם לרבעון השני של שנת 2009 אשר הוכן על ידי בנק ישראל.
עיקר העלייה נבעה מהשפעתם של מחירי האנרגיה, שעלו בכ-8%. בנוסף, נבעה העלייה
מגורמים עונתיים שהבולט בהם הוא עלייה של 17.1% ברכיב ההלבשה וההנעלה.
הדו"ח אשר הוגש אתמול (יום א') לממשלה, לכנסת ולציבור הרחב הינו חלק
מן המעקב התקופתי אחר התפתחות האינפלציה והעמידה ביעד האינפלציה שקובעת הממשלה.
הדו"ח הוכן במסגרת הפורום המוניטרי הבכיר בבנק ישראל בראשות הנגיד. במסגרת פורום זה
מקבל נגיד בנק ישראל החלטות הנוגעות בסוגיית הריבית.
בחינה של התפתחות המחירים מאז תחילת השנה מלמדת כי עליית המחירים מאז
ינואר 2009 מסתכמת ב-2.1% עלייה זו מובלת על ידי שני רכיבים: האנרגיה, שמחיריה עלו
ב-8.1% והדיור אשר התייקר ב-2.8%. עלייתו של סעיף הדיור החלה כבר באמצע שנת
2008. העלייה בסעיף זה משקפת בעיקר את התייקרות שכר הדירה, ככל הנראה על רקע
מחסור בדיור להשכרה. המדד, ללא אנרגיה ודיור, עלה מתחילת השנה בשיעור מתון יחסית
-1.3% (קצב שנתי של כ-2.6%).
ברביע השלישי צפויה עליית מחירים גבוהה יחסית, כתוצאה מהעלאת המסים
העקיפים והתייקרות התשלומים על השימוש במים. עם זאת, מעריכים בבנק ישראל כי לעת עתה
סיכון האינפלציה לשנה הקרובה הוא מוגבל. על פי הודעה שפירסם הבנק במשק פועלים מספר
כוחות הממתנים את עליית המחירים: רמת הביקושים לתוצרת המקומית עדיין נמוכה בהרבה
מכושר הייצור; בעולם קיים עודף ניכר של כושר ייצור, רמת הריבית נמוכה ורמת הציפיות
לאינפלציה. כמו כן, ההסתברות לעלייה חדה של שער החליפין נמוכה.
בהקשר הגלובלי, מציינים בבנק ישראל כי המיתון הכלכלי העולמי
הביא לירידה ניכרת בהיקף הסחר העולמי. ירידה זו נובעת מירידה בביקוש למוצרים בני
קיימא, לחומרי גלם, למוצרי ביניים ובייחוד למוצרים סופיים. קרן המטבע הבין-לאומית
מעריכה כי בשנת 2009 יתכווץ הסחר העולמי ב-12%.
בתוך כך, מדגיש דו"ח בנק ישראל כי ברבעון השני של שנת 2009 התחזקו
הסימנים שלפיהם המיתון העולמי מתקרב לנקודת השפל שלו. המדיניות המוניטרית והפיסקלית
המרחיבה שננקטה במרבית המדינות החלה לשאת פירות: ברבעון השני התמתן המשבר הפיננסי
העולמי, שערי המניות בבורסות בעולם עלו, מחנק האשראי הוקל ומסתמנת התחדשות של גיוס
הון על ידי הנפקת אג"ח ומניות. עם זאת הביקושים והפעילות העולמית עדיין שרויים
בשפל.
במשק הישראלי – ברבעון הראשון של השנה נמשכה ואף החריפה הירידה
בפעילות הריאלית, שהחלה ברבעון האחרון של שנת 2008. כמו כן, התרחב פער התוצר
ועלה שיעור האבטלה. ברבעון השני של שנת 2009, הסתמנה האטה ואף בלימה של הירידה
בפעילות. ניתן לזהות אינדיקטורים המצביעים על האפשרות של תחילת תפנית בחלק
מהמגזרים (בעיקר בצריכה הפרטית ובסחר החוץ).
נתוני סקר החברות של בנק ישראל לרבעון השני של שנת 2009 מצביעים על
התמתנות מגמת הירידה של סך הפעילות במגזר העסקי, לאחר שני רבעונים שהתאפיינו
בירידות חדות. אינדיקטורים לצריכה הפרטית מלמדים על התייצבותה ברבעון השני ואף על
אפשרות של גידול מתון, לאחר ירידה של כ-3.9% (במונחים שנתיים) בשני הרבעונים
הקודמים. נתוני סחר החוץ לרבעון השני מבטאים התמתנות של הירידה ביבוא הסחורות
ועלייה מתונה של היצוא. כמו כן, הסתמנה ברבעון השני התמתנות של קצב הירידה בגביית
המסים הישירים והעקיפים.
במהלך הרבעון הראשון של 2009 עלה שיעור האבטלה ל-7.6%, תוך עליית
שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ואינדיקטורים לרבעון השני מצביעים על המשך עלייתו. מאחר
שהירידה בביקושים פועלת על שוק העבודה בפיגור, סביר ששיעור האבטלה יוסיף ויעלה גם
בהמשך השנה. ברבעון הראשון נרשמה עלייה מסוימת של השכר לעומת הרביע הקודם, אך רמתו
של השכר הריאלי נמוכה בכ-3.5% מזו של התקופה המקבילה אשתקד. גביית מס הבריאות
בחודשים אפריל ומאי הייתה נמוכה מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, אינדיקטור להמשך הירידה
בסך תשלומי השכר, שמשמעותה ירידה של מספר המועסקים ו/או של השכר למועסק.
כתוצאה מאי אישור תקציב המדינה במחצית הראשונה של השנה, ירדה ההוצאה
הציבורית. אולם, עקב התכווצות הפעילות ירדה גביית המסים והגירעון הממשלתי
גדל. במחצית השנייה של השנה צפוי גידול משמעותי של הוצאות הממשלה, על רקע אישור
התקציב והוצאות חסר במחצית הראשונה והגירעון הממשלתי צפוי להמשיך ולהתרחב. כדי
להקטין את הגירעון בתקציב החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המסים העקיפים. צעד זה,
וכן ייקור המים, אמורים לתרום עלייה של כ-1% ברמת המחירים ברביע השלישי של השנה.
במהלך הרבעון השני נשמרה הרמה הנמוכה של ריבית בנק ישראל. הריבית
נקבעה באפריל 2009 – 0.5%. במקביל המשיך בנק ישראל בצעדי ההקלה הכמותית: רכישת מטבע
חוץ בקצב של 100 מיליוני דולרים ביום ורכישת אג"ח ממשלתיות בסך של 200 מיליוני ש"ח
ביום. על פי בנק ישראל הרכישות מיועדות, בין היתר, לתמוך בירידה של ריביות השוק
לטווחים הארוכים (כלומר לצמצם את הפער שבין ריביות השוק לריבית בנק ישראל) ובעליית
שער החליפין ובכך לרכך חלק מההשפעה המרסנת של המשבר העולמי על הביקושים המקומיים.
בין השאר מיתנו צעדים אלה את העלייה שהייתה ברבעון השני בתשואה-לפדיון על האג"ח
הממשלתיות לטווחים הארוכים, התפתחות שנבעה מהגידול הצפוי של הגירעון הממשלתי
ומעליית התשואות לטווחים הארוכים בעולם.
ברבעון השני נמשך השיפור במגזר הפיננסי בישראל. זאת הודות לשיפור
במגזר הפיננסי בעולם ולצעדי ההרחבה המוניטרית שנקט בנק ישראל. השיפור התבטא
בהמשך העלייה של מחירי המניות ובהתרחבות משמעותית של גיוס ההון על ידי המגזר הפרטי
באמצעות הנפקת אג"ח קונצרניות בד בבד עם המשך ההצטמצמות של פער התשואות מול האג"ח
הממשלתיות - התפתחויות המעידות על שיפור בהערכות השוק לגבי יכולת החזר החובות
של הקונצרנים. חיזוק להערכה זו ניתן לקבל גם מסקר החברות של בנק ישראל לרבעון השני,
שבו דווח על הקלה במגבלת האשראי על פעילותן של הפירמות.
נתונים על היקף האשראי קיימים עד מאי 2009. סך האשראי למגזר העסקי
הגיע במאי לרמה קרובה לזו של דצמבר 2008. יציבותו של נתון זה משקפת עלייה של 4.9%
באשראי החוץ-בנקאי, לאחר ירידה של 2.8% במהלך שנת 2008. התפתחות האשראי החוץ-בנקאי
מבטאת עלייה בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרניות בבורסה, בד בבד עם ירידת
התשואות-לפדיון במגזר זה, שמשמעותה ירידת הסיכון של העסקים. לעומת זאת, ירד
האשראי הבנקאי לציבור בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2009 ב-2.4%, לאחר עלייה של
8.0% בשנת 2008 וזאת במקביל לירידה בעלויותיו. ייתכן שהדבר מעיד על רפיון מסוים
בביקוש לאשראי בנקאי.
במהלך הרבעון השני עלו הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה לסביבת מרכז יעד
האינפלציה. לאחר פרסום מדד יוני הוסיפו הציפיות ועלו לשיעור הקרוב לגבול העליון של
היעד. להתפתחות זו תרמו ככל הנראה העלאת המסים העקיפים ומחירי המים, שצפויה להשפיע
על המחירים ברבעון השלישי של השנה והעלייה שהייתה במהלך הרבעון השני במחירי הסחורות
והנפט.
על פי תחזית בנק ישראל, תיתכן בחודשים הקרובים עליית מחירים גבוהה
יחסית, שתתבטא בעליית קצב האינפלציה השנתי. בהמשך השנה צפויה האינפלציה להתמתן -
על רקע המיתון המתמשך בביקושים המקומיים והעולמיים והרפיון הצפוי להימשך,
לפחות עוד זמן מה, בשוק העבודה.
את הדו"ח המלא של בנק ישראל ניתן לקרוא
כאן.
