יהודה סייג: "במגמת שינויים ושיפורים בבניינים"

יהודה סייג ידוע בבורסה כ"בולדוזר". זוהי הקדנציה השלישית בה יכהן כיו"ר ועדת מנהלה לנושאים שוטפים והקדנציה השנייה בה ישמש כסגן נשיא. ביקשנו ממנו לספר לנו על התוכניות שלו לקדנציה הקרובה.

ועדת מנהלה לנושאים שוטפים אחראית על התפעול הכולל של בנייני הבורסה. מדובר בתחומי פעילות מגוונים ובאחריות רבה. הפעילות של הוועדה מורכבת מאחריות על התחזוקה השוטפת של המתחם והבניינים ומזיהוי צרכים אסטרטגיים ברמת התשתיות וטיפול בהם.  אנחנו מטפלים בשדרוג המערכות של הבניינים על בסיס תוכנית רב שנתית סדורה, כמו גם על בסיס זיהוי צרכים וצרכים עתידיים. זה לא עניין פשוט, מדובר על ניהול שוטף של למעלה מ -  100,000 מטר מרובע.

הוועדה עוסקת באופרציות מאוד גדולות אותן אנחנו מתפעלים באמצעות ירידה והתעמקות בפרטים הקטנים ביותר. אני שמח שניתנה לי ההזדמנות להוביל את הוועדה במסגרת פעילותי הציבורית בבורסה. אני סבור כי הניסיון שצברתי בעסקי נדל"ן מאפשר לי להתמודד בצורה הטובה ביותר עם כל הסוגיות המגיעות לטיפול הוועדה.

אני יכול לומר שאנחנו הולכים לקראת קדנציה של שינויים ושיפורים בבניינים. אני אתייחס לכל אחד מן הבניינים בנפרד ואפרט את התוכניות לגביו. בבניין שמשון אנחנו מרגישים את רוחות השינוי בימים אלה ממש. לאחר שקלטנו את המעליות החדשות. התחלנו בשיפוץ הכניסה של בניין שמשון. הכניסה תשופץ בחודשים הקרובים ובמסגרת זו ישופצו הרצפה והתקרה. בנוסף אנחנו מתכננים התקנה של דלתות עשן בכל קומות הבניין. אנו צפויים לשדרג את מערכת החשמל ולהתקין מתזים לכיבוי אש במשרדים ובשטחים הציבוריים.

פרוייקט חשוב  נוסף שאנחנו נערכים אליו בימים אלה הוא החלפת מערכת המיזוג בבניין שמשון. במסגרת הפרוייקט הזה אנחנו נתקין מערכת מיוחדת למיזוג שרתי המחשבים שתפעל 24 שעות ביממה ונחליף את מערכות המיזוג בבניין כולו. מערכות המיזוג החדשות מבוססות על טכנולוגיה חדשנית ויהוו מהפכה של ממש בתחום התשתיות. בסופו של דבר כל שיפור שכזה תורם תרומה משמעותית לרווחה שלנו וליכולת של כל אחד מאתנו לנהל את עסקיו וענייניו בצורה הנעימה והטובה ביותר.

אני מעריך שלא.  נערכנו לפרוייקט הזה מבעוד מועד. המערכת הישנה לא תפסיק לפעול לפני שהמערכת החדשה תכנס לפעולה. לקחנו בחשבון  תרחישים שונים ועשינו הכל על מנת לתת פתרונות ראויים עוד במהלך שלבי התכנון. יחד עם זאת, כמו בכל פרוייקט בסדר גודל שכזה צריך לקחת בחשבון גם אפשרות של תקלות ולפעול בסבלנות, בתבונה ובקור רוח.

קליטת 10 הקומות הושלמה כמעט במלואה. בתקופה הקרובה יסתיים שלב האחדת המערכות בבניין. הבניין כולו עבר התאמה למצבו החדש ובמסגרת זו הגדלנו את התפוקה של המזגנים, אנחנו משדרגים את המעליות ומתקינים דלתות אש. כמו בכל שאר הבורסה כל נושא בטיחות האש נמצא בעדיפות עליונה – אנחנו נתקין מתזים בכל השטחים הציבוריים ובמשרדים. ביחס לשטחים הציבוריים, גם בהם נבצע שידרוגים ואנחנו מתכננים להחליף את כל  התקרה בלובי כמו גם את התאורה.

בשנים הקודמות העברנו את חדרי המכונות של מערכת המיזוג בבניין מכבי מהקומה ה-23 לגג הבניין. מדובר בהחלטה אסטרטגית ובניהול נכון שמאפשר לנו לנצל בצורה המירבית את הנכסים שלנו. מצד אחד אנחנו משפרים את מערכת המיזוג ובמקביל פינינו שטח בעל ערך רב מאוד למשרדים. מדובר בהשבחה של מאות מטרים מרובעים ששווים מבחינת הבורסה והחברים הכנסה של מיליוני דולרים.

ברמת התחזוקה השוטפת והשדרוג אנחנו כמובן פועלים בבניין מכבי כמו בבניינים האחרים, אנחנו משפרים את מערכות המיזוג ומתקינים מערכות מתזים. במקביל בניין מכבי עובד שדרוג של כל מערכת החשמל כדי למנוע בזבוז אנרגיה וכסף. אנחנו מחליפים את כל לוחות החשמל בבניין, בלוחות המבוססים על טכנולוגיות חדישות ומפרידים את לוח החשמל כך שלכל משרד יהיה לוח חשמל עצמאי. זה פתרון שיביא לחיסכון משמעותי בצריכת החשמל.

הנהלת מפעלים פועלת ללא הפסקה בכדי לשפר את איכות החיים של הדיירים ולהעלות את רמת המתקנים. מתחם הבורסה הוא הפנים הייצוגיים של הענף ויש חשיבות גם למראה החיצוני וגם לנוחות של מי שמשתמשים או מבקרים בו. שדרוג הכניסות לבניינים חשוב גם מפני שהכניסות חייבות לשדר את היוקרה הנלווית למותג שלנו – היהלום.

הנהלת המפעלים מתקצבת בכל שנת תקציב,את כל הפעילויות. זה נעשה לאחר דיונים מקצועיים בועדת הכספים. כל הפעילות הזו מתוקצבת בתוך התקציב השוטף של הבורסה והודות לתכנון התקציבי אנחנו לא צריכים להפנות משאבים לא מתוכננים לנושא הזה.

בתחום הזה, כמו גם בתחומים אחרים, אנחנו נעזרים ביכולות של מנכ"ל הבורסה, יאיר כהן, שנותן לנו יעוץ יקר מפז. בעזרתו בנינו תוכנית רב שנתית לשדרוג הבניינים עד שנת 2025. יאיר שינה את החשיבה שלנו על תפעול הבניינים ואני מוקיר מאד את התרומה שלו ואת שיתוף הפעולה איתו. בהתאם לתפיסה ארוכת טווח אותה גיבשנו בהנחיית הנשיא אנחנו מתקצבים את השיפוצים והשדרוגים של התשתיות תוך ראייה לטווח ארוך. בכל שנה אנחנו מפרישים כסף שמיועד לשיפוצים עתידיים. המערכות מתפקדות היטב ובמקביל אם אנחנו צריכים לשדרג מערכת זו או אחרת יש לנו "בצד" כסף שמיועד בדיוק לכך – אין צורך לבצע גיוסי כספים מיוחדים לנושאים השונים.

אני מחלק את החזון שלי לשני מישורים – האחד, שדרוג הנכסים והשני, שימור והגנה על הסביבה. במישור הראשון חשוב שנמשיך לפעול כפי שאנחנו פועלים כיום למיצוי זכויות הבנייה שמגיעות לבניינים. מדובר על עשרות אלפי מטרים וחשוב שנפעל כדי לממש אותם. נכון שכרגע המצב הכלכלי העולמי מכתיב דחייה של הפעולה, אבל אני סבור שלהרחבה של הבורסה יש משמעויות מהותיות בכל מה שקשור לרווחים עתידיים וליכולת שלנו להתפתח ברמה העסקית ולקלוט בישראל חברות יהלומים בינלאומיות שמבקשות לפעול כאן.

שדרוג הנכסים פירושו שדרוג ההכנסות וחיזוק המרכז הישראלי בכל רמה. חשוב לזכור שמה שמציע המרכז הישראלי – ענף שלם המתקיים בתוך מתחם מאובטח הוא חסר תקדים בעולם, לכן צריך למצות את הפוטנציאל העסקי של המתחם ולהמשיך לפתח אותו על מנת שגם בעוד חמישים שנה נמשיך להוביל את הענף ברמה הבינלאומית.

לשדרג, לשפץ ולשפר זה טוב, יפה וחשוב. אני מאמין שכל הפעילויות הללו צריכות להתבצע תוך שמירה מקסימלית על הסביבה שלנו וניסיון להקטין ככל האפשר את הנזק הסביבתי שאנחנו עלולים לגרום. במסגרת הזו אנחנו פועלים על מנת להפוך את הבניינים ל"ירוקים" עד כמה שניתן. התקנת מערכות החשמל ומערכות המיזוג החדשות היא צעד בכיוון הזה.

חשוב לזכור שאנחנו עדיין בעיצומו של המשבר הכלכלי העולמי. נכון שלאחרונה נראים סימני התאוששות, אבל מניסיוני יש עוד עבודה רבה לפנינו. בשנה האחרונה, מאז פרוץ המשבר, הנהלת הבורסה והנשיא, אבי פז, לקחה על עצמה לתת ליצואנים וליצרנים כלים בכדי להתמודד עם המשבר הזה בצורה הכי טובה שאפשר. אני חושב שזו הדרך הנכונה ונכון להמשיך בה ולתגבר את העזרה שאנחנו מציעים ליצרנים וליצואנים.

בוודאי. אנחנו נמצאים כרגע בשלבים מתקדמים מאוד של קידום קורס לקליטת לוטשים ברמתexcellent. מדובר בשיתוף פעולה עם מכון היהלומים והוועדה הטכנולוגית. קורס כזה יעודד מצויינות ויקדם את הפעילות היצרנית בישראל.

דוגמה נוספת היא סיוע מהקרן לעידוד היצוא. פנינו למשרד התמ"ת בבקשה שיחזקו גם את היצואנים הישראלים ויתנו להם כלים נוספים בתקופה הזו. קיימת תוכנית של הקרן לעידוד היצוא אשר מסייעת ליצואנים. זה כלי קיים והממשלה מקצה לכך כספים. עד היום יהלומנים לא השתמשו בכלי הזה. מנקודת מבטי הסיוע הממשלתי ליהלומנים שמייצאים צריך להיות הרבה יותר רחב. כבעל מפעל בסרי לנקה, אני יכול לספר מה קורה שם וזה פשוט יוצא דופן – ממשלת סרי לנקה מממנת באופן מלא עבור החברות המקומיות דוכן תצוגה וגם מסבסדת את כל עלות ההשתתפות בתערוכות.  אני לא מצליח להבין למה בישראל אנחנו לא מקבלים תמיכה דומה.

בהחלט. מדובר בסוגייה בוערת עבור כולנו. המדינה חייבת לקדם את נושא ביטוח סחר החוץ ולאפשר ליהלומנים לפעול בתחום היצוא בצורה הטובה ביותר. חייבים לזכור שנושא הבסס"ח הוא מהותי ליהלומנים ונדרש לה פתרון

אם ענף היהלומים חשוב למדינה, היא צריכה לתמוך בו. בשורה התחתונה, אני מרגיש שהממשלה בישראל יכולה וגם חייבת לתת יותר כלים ליהלומנים, בכדי שנוכל לעבור את המשבר הזה עם כמה שפחות נזקים. לענף היהלומים יש תרומה גדולה לכלכלת ישראל ולממשלה יש דרכים רבות לסייע לענף בתקופה הזו אם זה במסגרת של מרכז השקעות, עידוד היצוא, בסס"ח ועוד.

אני מאמין גדול בדור הצעיר. שני בניי השתלבו בעסק המשפחתי שהקמתי, ערן עוסק בשיווק יהלומים וגיא משווק תכשיטים. בנוסף, גיא גם מעביר הרצאות בנושא תכשיטנות בקורסים של המתמחים. אני רואה איך הילדים שלי מתנהלים כאנשי עסקים וגאה בהם. הדור הצעיר מקדם את ההתמקצעות שלנו ומוביל אותנו קדימה בתחרות מול מרכזים אחרים בעולם. הצעירים מביאים איתם חשיבה רעננה בכל התחומים ויש לכך השלכות חיוביות ביותר על הענף.

הדור הצעיר מוביל אותנו לניצול כלים מתוחכמים יותר ושימוש בטכנולוגיות חדישות. לדעתי, המשבר הנוכחי הוא הזדמנות מצויינת להטמיע בענף עוד כלים חדשים להתמקצע בהם ולהיות מוכנים ליום שאחרי המשבר.

התשובה לשאלה הזו מורכבת – כי זו תקופה לא קלה. אין ספק שרמת הפגיעות באבנים הגדולות היא מהותית. זה שוק שנפגע וספג מכה בעקבות המשבר הכלכלי העולמי. יחד עם זאת, באבנים הקטנות, יש עמידות גדולה יותר. כל עוד לא בוטל מוסד הנישואים שוק האבנים הקטנות והבנוניות  ימשיך להתקיים וגם לשגשג. אנשים קונים טבעות אירוסין ונישואין, גם אם בתקציב נמוך יותר מבתקופות קודמות. בשוק האבנים הבינוניות הדברים חוזרים לעצמם, אמנם באיטיות אבל בהחלט אפשר לחוש בשינוי מגמה. אנחנו מרגישים שיפור מאז חודש מרץ. לסיכום אני מקווה ומאמין שאנחנו נמצאים היום בישורת האחרונה של המשבר.