הקונסול האמריקאי בבורסה: "הקשר עם הבורסה חשוב!"

הקונסול האמריקאי בבורסה: "הקשר עם הבורסה חשוב!"

בביקור ראשון של הקונסול הכללי האמריקאי בבורסה הסכימו הנוכחים על חשיבות המשך שיתוף הפעולה בין הבורסה לקונסוליה. לדברי הקונסול: "ויזות העסקים נמצאות בחשיבות עליונה".


משלחת ובראשה הקונסול הכללי של ארה"ב בישראל אנדרו פארקר (Andrew Parker), התארחה היום (יום ב') בבורסה. מלבד הקונסול הכללי נכחו בביקור בכירים במחלקת הויזות העסקיות ועורך הדין ליאם שוורץ ממשרד ליאם שוורץ המסייע ליהלומנים ולקונסוליה בכל הקשור לויזות עסקיות.


את המשלחת האמריקאית אירח נשיא הבורסה, אבי פז ואליו הצטרפו אברהם (בומי) טראוב, נשיא הכבוד של התאחדות תעשייני היהלומים, קובי קורן ממלא מקום הנשיא, סגני הנשיא יהודה סייג ויעקב קטן, מנכ"ל הבורסה יאיר כהן ומנכ"ל ההתאחדות עודי שינטל.


אבי פז, נשיא בורסת היהלומים, פתח  את הביקור  בסקירת יחסי המסחר בין ארה"ב וישראל. בדבריו הדגיש פז את חשיבות השוק האמריקאי עבור ענף היהלומים הישראלי: "היקפי המסחר בשנה האחרונה היו חלשים באופן יחסי. יחד עם זאת, בשבועות האחרונים אנחנו מקבלים אינדיקציות כי המשק האמריקאי מתאושש. אלו בשורות טובות וסימנים להתפתחויות חיוביות עתידיות".


אנדרו פארקר, קונסול שגרירות ארה"ב, אבי פז נשיא הבורסה (צילום: קובי פוקס).

פז  הוסיף ואמר כי "המסחר עם ארה"ב חשוב לנו. יש לפתח את המסחר בין המדינות ולקדם אפיקים חדשים. במקרים רבים, המשבר עשוי להוות הזדמנות ליהלומנים לאמץ דרך חדשה, לזהות תחומים חדשים ולהתחיל בעשייה עסקית חדשה". עוד הדגיש פז את שיתוף הפעולה של הבורסה עם מחלקת הויזות בקונסוליה האמריקאית. "לקשר השוטף עם מחלקת הויזות יש חשיבות רבה. אנו זוכים לסיוע בנושא ונשמח להרחיב את שיתוף הפעולה בהקשר זה. הביקור הנוכחי הוא עוד נדבך במערכת הימחסים הארוכה והטובה שיש לנו עם השגרירות האמריקאית".


עבור אנדרו פארקר, המכהן מזה כשנה בתפקידו כקונסול הכללי של השגרירות האמריקאית בישראל, זהו ביקור רשמי ראשון בבורסה. פארקר הודה לבכירי הבורסה על האירוח והבהיר כי הקונסוליה רואה חשיבות רבה בשירות הקונסולרי אותו היא מציעה ליהלומנים. פארקר סיפר כי מאז אירועי הטרור במגדלי התאומים בניו יורק בשנת 2001, החמירו הרשויות האמריקאיות את הקריטריונים בכל הקשור לקבלת ויזות. "אנו מודעים לכך שההחמרה הזו מאטה את תהליך קבלת וחידוש הויזות, אולם למרות זאת, אנחנו רואים את עצמנו מחוייבים למתן שירות טוב ומהיר לאנשי עסקים".

אברהם (בומי) טראוב, נשיא הכבוד של ההתאחדות אבי פז, נשיא הבורסה אנדרו פארקר, קונסול שגרירות ארה"ב (צילום: קובי פוקס).
עוד הדגיש הקונסול כי "במקומות בהם נדרשת עזרה, אנחנו פונים לרשויות האמריקאיות בכדי לבקש עזרה או קידום מהיר יותר של בקשה". ככלל, ציין פארקר, "אנחנו רוכשים הערכה רבה למסחר של ענף היהלומים הישראלי עם השוק האמריקאי. שיתוף הפעולה עם הבורסה משמעותי עבורנו ואנחנו נעשה מאמצים לסייע ולהקל על תהליכי הנפקת הויזות ככל שניתן".


אברהם (בומי) טראוב, נשיא הכבוד של ההתאחדות, אמר כי הנהגת הענף שמחה על שיתוף הפעולה עם השגרירות. "חשוב לנו שיהיה שתוף פעולה באוירה חיובית במידה רבה משום ששיטות המסחר השתנו. בעוד שבעבר האמריקאים היו מגיעים אלינו בכדי לרכוש יהלומים, היום אנחנו נוסעים אליהם".

יהודה סייג, סגן נשיא הבורסה, הדגיש את התרומה של היהלומנים הישראליים לכלכלה האמריקאית: "רבים מאיתנו משלמים מיסים בארה"ב ומעסיקים עובדים. יש כאן אינטרס משותף משמעותי".


סגן נשיא הבורסה, יעקב קטן, העלה לדיון את סוגיית הענקת מעמד של מדינה מועדפת לישראל כבסיס לפטור מויזות, בדומה לנהוג בארה"ב מול מדינות אירופה. בתגובה השיב הקונסול כי הסוגייה נבחנת בכובד ראש במשרד החוץ האמריקאי וכי העניין מצוי בדיונים מול ממשלת ישראל.  


אנדרו פארקר, קונסול שגרירות ארה"ב, יעקב קטן, סגן נשיא הבורסה (צילום: קובי פוקס).

יאיר כהן, מנכ"ל הבורסה, הציג בפני האורחים מצגת ובה סקירה נרחבת של הפעילות הכלכלית בבורסה, תוך התמקדות בשוק האמריקאי. במהלך הסקירה גילו אנשי המשלחת עניין רב במהותו ומשמעותו של תהליך קימברלי, בנתוני הסחר ביהלומים בין ישראל וארה"ב ובתהליכי ההכשרה לחברות בבורסה.


בתום הפגישה עם הנהגת הענף סיירו חברי המשלחת האמריקאית באולם הבורסה ובמוזיאון היהלום. אנדרו פארקר, הקונסול הכללי של שגרירות ארה"ב בישראל,  סיכם את הביקור  והודה למארחים על המפגש והאירוח. עוד אמר הקונסול כי התרשם באופן עמוק מן הפעילות בבורסה ומן העשייה העסקית בענף היהלומים הישראלי.


ביקור במוזיאון (צילום: קובי פוקס).

בסיכום הפגישה ציין נשיא הבורסה, אבי פז, כי "הפגישה הזו היא חלק ממדיניות ארוכת טווח של שמירה על יחסים קרובים עם שגרירות ארה"ב. הפגישה תרמה לחיזוק היחסים בין הקונסוליה לבין ענף היהלומים הישראלי. ההיכרות הבלתי אמצעית עם הנהגת הענף, עם תעשיית היהלומים והיקפי המסחר שלה, חיזקה את התוקף הניתן לפעילות העסקית של יהלומנים בארה"ב."